על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

קשה לי להעריך את סיכויך להוריד קה"ס, שכן איני יודעת בגין אילו נסיבות ניתן לך.. איזה פרופיל היה לך שהעלית וכד'. הקה"ס נועד להגן על החייל ולאפשר לו תנאי שירות מוקלים, אני מניחה שיש לך סיבה שקיבלת זאת. האם לא נעשה הדבר בידיעתך ? מכל מקום, ישנה אפשרות במהלך השירות להוריד קה"ס, זאת לאחר שתפקודך מוכח כתקין וללא דופי, ביצעת אבטחת יישובים וכן יש בידיך חוות דעת של מפקד בכיר. בשלב זה תתחיל עם הנתונים הקיימים ואני מקווה שתוכל להשתפר ולהתקדם כרצונך.


לא הבנתי משאלתך מתי הצו הראשון, שכן, הגיוס בעוד שנתיים. ככלל, ישנה אפשרות להעביר מידע לצבא גם לאחר הצו הראשון. בכל מקרה חשוב להעביר את המידע אודות הטיפול, אולם אני מסכימה שיש סיכוי שמצבו הנפשי ישתפר ואז חוות הדעת שתמסרו לצבא תהיה טובה יותר מאשר היום.



קודם כל ברצוני להביע הערכה למאמצייך הרבים, אשר נשאו פרי, להתמודד עם מחלה מאד מורכבת של אנורקסיה. לאחר מכן גם נפטרת לדברייך מהרגלים לא מוצלחים ברמה ההתנהגותית. הצבא, לפי תיאורך, מכיר בתהליך שעשית. הוא מאפשר לך להתגייס לצבא (נערות עם הפרעת אכילה פעילה מסוג אנורקסיה משוחררות לאלתר משירות) ואף יותר מכך העלו לך את הפרופיל. בסולם הפרופיל הנפשי אין 72. העלאה נוספת היא ל97 והמשמעות היא ללא אבחנה כלל. מכיוון שקיימת אבחנה נפשית בתיק שלך יש בעייתיות לבטל את הפרופיל בשלב זה. אני מציעה לך להנות מההישגים שהגעת אליהם עם עצמך וגם מול הצבא. דעי, שעם פרופיל 64 ישנן דלתות פתוחות לרוב שתוכלי להיכנס בהן לשירות מוצלח. תוכלי לפנות במהלך השירות שוב אם הדבר עדיין יפריע לך ולבקש בדיקה פסיכיאטרית להערכה נוספת.


חשוב להסביר כי הפרופיל הנפשי ניתן במהותו על מנת להגן על החייל ולאפשר לו תנאי שירות מוקלים. על כן נתון זה צריך להיות בידיעה של גורמי כוח אדם וגם מפקדים. גורמי השלישות יודעים על הפרופיל, שמכיל גם סעיף ליקוי במספרים, מה שמסמן את האינידקציה לפרופיל (על מה ניתן). לגבי המפקד- הוא לא מקבל מידע מדוייק על מה הפרופיל ומהו סעיף הליקוי אבל הוא אמור לדעת אם לחייל שלו יש מגבלות ותנאים מיוחדים שעליו למלא משום שלחייל יש פרופיל. במובן מסויים, כאשר מפקד שואל את החייל אם יש לו פרופיל, דומה הדבר למפקד שבודק אם החייל שלו צמחוני כדי שיוכל לדאוג לו לארוחה מתאימה או אם יש לו מגבלה גופנית מסויימת שצריך לקחת בחשבון לפני שיוצאים לפעילות . זה נועד לצרכי החייל...


פחד וחרדה הן תופעות נפשיות אנושיות, אשר במהותן הינן תגובה לאירוע הנתפס כאירוע מלחיץ או מאיים. חרדה, לעומת פחד, הינה חוויה נפשית המתייחסת לאירוע שאינו ממשי בהכרח, שקשור יותר לתחושה פנימית של איום. במקרים קיצוניים חרדה יכולה להוביל למצבים של חוסר תפקוד ופגיעה משמעותית ביחסים בין אישיים. רמת חרדה קיצונית עלולה לפגום גם באפשרות לשרת בצבא ולכן קיים פטור על אבחנה שכזו.



משאלתך עולה שאת מתמודדת עם אתגרים וקשיים לא פשוטים בחודשים האחרונים. האם מצבך הנפשי יציב כעת עם הטיפול התרופתי? אם ברצונך לנסות ולהתגייס עלייך לבקש מגורמי בריאות הנפש של הצבא להיבדק ולהעריך את התאמתך לשירות. תתבקשי להציג חוות דעת של המטפל שלך באזרחות. במידה ותגוייסי ייתכן ויותאמו לך נתונים שלישותיים בתחום בריאות הנפש על מנת להקל על הגיוס וההסתגלות ולאפשר לצבא המשך טיפול ומעקב אודותייך. בהתאם לנתונים אלו גם ייתכנו תפקידים שניתן/לא ניתן לשרת בהם. אני מציעה להתחיל מן ההתחלה ולבקש להיבדק כמו גם לברר על ביטול הפטור - זהו מסלול הקשור לדת ומצפון.


איני יודעת לומר מדוע זומן לבדיקה זו, והאם בכלל את משוכנעת שמדובר בבדיקת גורם ברה"ן? הצבא יכול לזמן חיילים לבדיקה על סמך מידע שקיבלו מהמשפחה או מגורם משפטי/רפואי תחת ויתור סודיות רפואית. כאשר ישנה בדיקה כזו היא מבקשת להעריך את מצבו של המלש"ב מבחינה נפשית, בין היתר יכולותיו הנפשיות. אם מדובר בהליך הערכה לתפקיד מסוים סביר להניח שהמלש"ב יידע שלכך הוא מזומן כחלק מהליך ההערכה לתפקיד.


עצם לקיחת טיפול תרופתי אני חרדתי כגון ציפרלקס אינו מהווה אינדיקציה לפסילה מתפקיד זה שאת מתארת. השאלה נוגעת למצב הנפשי שלה, לתפקוד וליכולת להתמודד עם מצבים מעוררי סטרס. במידה ותדווח לצבא על נטילת טיפול זה היא תתבקש להגיע לפגישה עם גורם בריאות הנפש להערכת מצבה הנפשי. לפגישה חשוב להביא את המוטיבציה שלה לשירות בתפקידה וכן חוות דעת מגורם מטפל התומכת בתפקוד תקין.


האשפוז בגהה שאתה שוקל הינו חוויה מאד לא פשוטה וחשוב שתעריך עם עצמך האם אתה ערוך לכך מבחינה נפשית. זאת ועוד, אין זה מן ההכרח שתאושפז מבחינת ביה"ח וגם אם כן אין הדבר בהכרח מוביל לשחרור מן הצבא. אני מציעה לפנות לגורמי ברה"ן ולבקש שיעריכו שוב את התאמתך לשירות או לפנות לגורם מקצועי אזרחי שיסייע לך.