הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

האפשרות להתאים נתון השייך לבריאות הנפש היא באמצעות פנייה לגורמי בריאות הנפש של הצבא ובקשה להערכת התאמתו לשירות קרבי.


אכן יש תהליך של בחינת האפשרות להוריד קה"ס או להעלות פרופיל. זאת נעשה תחילה על ידי פגישה עם קב"ן. את הפגישה את קובעת דרך המפקד או ישירות- בהתאם למה שנהוג ביחידתך. מבחינת זמני המתנה זה תלוי ביחידה.


שוחררת לדבריך משירות על אי התאמה- זה אינו פרופיל נפשי אלא קשור לנושא של התנהגות ואי התאמה לשירות. במקרה שאכן קיבלת פרופיל נפשי אתה יכול לנסות לבקש ערעור וחזרה לשירות. אציין כי משך הזמן שחלף מאז השחרור הינו רב ולכן סיכוייך אינם גבוהים אך מוטב לברר במדור ברהן תל השומר


נטילת טיפול תרופתי אין משמעה פגיעה במהלך השירות שלך ובנה שנקבע לך. אם יחול שינוי הוא קשור במצבך הנפשי אם יורע או יצריך מענה. הצבא מנפיק בחינם את התרופות. ברגע שלוקחים תרופות יש צורך במעקב שגרתי של רופא פסיכיאטר צבאי.


ערנותך לגבי מצבך הנפשי חשובה מאד. נראה כי לפני הכל חשוב שתפני לקבל עזרה על מנת שתחושי טוב יותר. יש לך עוד זמן לגיוס ודברים עשויים להשתנות . בטיפול לעבודה על שיפור במצבך הנפשי, תוכלי להעריך את המצב ביחס לגיוס ביחד עם המטפל שלך. גורם בריאות הנפש של לשכת הגיוס בצבא יהיה הגורם שיעריך את האץמך לשירות בסופו של דבר.


הגיוס לצבא הינו אירוע מעורר לחץ עבור כלל המתגייסים ויש לו צורות ועוצמות שונות. נראה שאת עושה מאמץ רב כדי להסתגל ויש לך מוטיבציה של התמודדות, זה חשוב. על מנת להבין כיצד נכון לפעול ואיסו עזרה את צריכה- חשוב לדעתי שתפני לקב"ן. את יכולה לפנות גם במהלך הקורס ולהסביר למפקדייך את הקשיים. כך, ניתן להבטיח בצורה טובה יותר את שירותך התקין ובתחושה טובה.


לאור התיאור של שאלתך ישנה בהחלט אפשרות כי בנך יגוייס לצבא, אולם לאור ההיסטוריה שחווה הוא ייבדק על ידי גורמי בריאות הנפש. ייתכן ויותאם לו פרופיל נפשי בטווח הכשירות הנפשית, זאת בהתאם למצבו כיום (64, 45 או נתון שנקרא קשיי הסתגלות). אם יותאם נתון נפשי הוא ישפיע קרוב לוודאי על השירות הקרבי. אין אפשרות לסמן כעת מראש מה יתאפשר לו או לא, זה בהתאם להתרשמות ממנו בכל מיני מובנים לא רק נפשיים וכן בהתאם לצרכי הצבא.


תסמונת זו שייכת לתחום הפיזיולוגיה ולא בריאות הנפש על כן איני יודעת לדון בה בפורום זה.


שלום לך, אתה מתאר דילמה המוכרת לי היטב- הרצון לפנות לטיפול אל מול החשש לפגוע בשירות הצבאי. חשוב לי לומר כי בדכאון יש לטפל. רצוי לטפל בדכאון על ידי שיחות וניתן גם לשלב טיפול תרופתי. לשם כך יש לפנות לגורמי ברה"ן של הצבא אשר מכירים את המתח בין הרצון לשרת וצורך לטפל. אין סיבה לפגוע בשירות שלך כדי לטפל בך. החומר הרפואי הינו סודי רפואי ולמפקדיך אין גישה אליו. חשוב שטיפול נפשי לא יקבל אצלך את הסטיגמה- טיפול נפשי אין משמעו שאתה חלש אלא שיש בעיה ואתה מטפל בה כדי להמשיך הלאה. הצבא לא משחרר אנשים שדואגים לטיפול אלא במקרים בהם התפקוד פגוע מאד או שישנה מסוכנות


באפשרותך לפנות למרכז בריאות הנפש של הצבא הנמצא בתל השומר על מנת לבקש הערכה מחודשת לאור השיפור הניכר במצבך הנפשי. לפגישה זו הביאי את ההמלצות שתיארת התומכות באפשרות זו.


תפקיד הוועדה הוא לדון בהמלצות הרופא הבודק. לרוב, כאשר אין פער או סתירה בין המלצת הרופא ועידת החייל, הועדה מקבלת את ההמלצה ומיישמת אותה במקום.


הצבא של ימינו מכיר בהחלט בתופעות הקשורות באכילה, כפי שתיארת. הפנייה לקב"ן במהותה הינה על מנת לקבל טיפול, כולל התייחסות לנושא של הפרעות אכילה. ישנה אף יחידה בתל השומר המטפלת באופן ספציפי בהפרעות אכילה. אין המטרה לפסול משירות אלא במקרים חמורים בהם נשקפת סכנה לחייך.