הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

ככלל הקה"ס לא פוסל מקורסים או הכשרות צבאיות. ברמה הפרטנית נתוני כל חייל נשקלים בנפרד בהתאם לצרכי המערכת.


את מתארת מצב משפחתי ואישי מורכב. ישנם גם משתנים הקשורים במעבר למדינה אחרת וזה בוודאי משפיע על השירות העכשווי שלך בצבא. השחרור מהצבא על רקע נפשי כרוך באבחנה של הפרעה או מחלה נפשית. כאשר יש קשיים נפשיים הקשורים באירועי חיים כאלו ואחרים אזי הנטייה היא לנסות ולסייע נפשית ולא לשחרר מהצבא. את יכולה בהחלט לבקש מעבר ליחידה פתוחה, יומיות וכו'- את זאת את יכולה לבקש גם בדרך של טופס 55 בערוץ פיקודי או דרך מש"קית ת"ש. אפשר גם לפנות שוב לקב"ן ולבקש הקלה נוספת בתנאי השירות.


מעבר לשירות כחייל קרבי דורש ביטול של הקהס. מדובר בתהליך של הערכה, הכולל המלצת מפקד, אבטחת יישובים והערכת קב"ן. בנוסף יש לקחת בחשבון כי כל הליך הגיבוש ליחידות קרביות נעשה לפני הגיוס ולא לאחריו.


הצעד של הפנייה לקבן במצב המתואר נראה לי נכון ביותר. חמישה שבועות זה די זמן ואם המצוקה נמשכת והתפקוד נפגע כדאי ללכת ולהתייעץ. הקבן יכול להמליץ על טיפול תרופתי ועל הפנייה לפסיכיאטר לשם כך. אין בהכרח אומר הדבר סיום השירות הקרבי. ההחלטה במידה רבה תיקבע במשותף עם החייל ובהתחשב בכוחות ובמוטיבציה שלט להמשיך


הסבירות לקבל שוב זימון ליחידות מובחרות לאחר הגיוס במהלך השירות- אינה גבוהה. אבטחת יישובים- התנסות למשך שבוע לפחות בשמירה עם נשק ציפרלקס- נטילת תרופה פסיכיאטרית אינה לכשעצמה מהווה אינדיקציה לפסילה משירות כזה או אחר. מה שקובע זו הפגיעה בתפקוד אם קיימת ומה חומרת הבעיה.


צר לי לקרוא שכך אתה סובל בצבא.. ונראה כי אכן אתה זקוק לעזרה. האם ניסית לדבר עם מפקדיך? הם הכתובת הראשונה שצריכה להתייחס להתמודדויות שלך. כמו כן באפשרותך לבקש בדיקה אצל קב"ן אחר אם יש קושי מול הנוכחי (אגב לא ציינת מה היתה מטרת הפנייה לקב"ן- האם זו היתה בקשה לטיפול או בקשה לשינוי תפקיד..?) באפשרותך גם להגיש פנייה לנציב קבילות חיילים. הנתונים המדוייקים ליחידות שציינת הינם חומר סודי מסווג ואין מקום לפרטו כאן. הסיכוי לקבל זימונים לגיבושים כאשר אתה כבר בתוך השירות הצבאי אינו גבוה בלי קשר לקה"ס . אבטחת יישובים כשמה כן היא- שמירה עם נשק כהתנסות שמוכיחה את היכולת להתמודד עם מצב זה. הציפרלקס לכשעצמו אינו פוסל מקרבי אלא הקשיים או הפגיעה התפקוד הם שמוערכים על ידי הגורם הבודק.


על מנת להיות חייל קרבי יש צורך בביטול הקה"ס ושלך יחסית גבוה (43). אתה מתאר כי החרדות והפחדים לא עברו ובכוונתך ליטול טיפול תרופתי אנטי חרדתי...האם אתה חושב שהשירות הקרבי מתאים לך? . אולי שווה להבין מדוע אתה רוצה לשוב על כל המסלול (טירונות וכו') כדי להיות לוחם? על מנת לקבוע האם זה אפשרי תצטרך לפנות להערכה של קב"ן, לבצע אבטחת יישובים ולהגיש חוות דעת של מפקד בכיר. (הליך ביטול הקה"ס)


נטילת כדור הפריזמה אינה פוסלת מתפקידים לכשעצמה אלא השאלה הרלבנטית נוגעת למידת החומרה של החרדה החברתית. עד כמה היא פוגעת בתפקוד? ישנם תפקידים איכותיים בצה"ל אשר אינם דורשים מיומנויות חברתיות ולכן לא בהכרח תהיה השפעה לחרדה החברתית על קבלה לתפקידים אלו.


פנה במייל או בפקס עם שאלתך זו ללשכת הגיוס. ישנן אינדיקציות שונות ורבות לזימון למדור בריאות הנפש (מצב משפחתי למשל..) אם אין נושאים נפשיים שיש לתת עליהם את הדעת הרי שגם אם פגישה שכזו תתקיים לא יהיו לה משמעויות.


הצבא אמור לקבל ממך דיווח אמין אודות מצבך הרפואי (שזה כולל את המצב הנפשי כמובן), לרבות היסטוריה רפואית מעודכנת. מעבר לכך חשוב לי להדגיש כי קיימת חשיבות מהותית לכך ולא רק פורמלית- כלומר שישנה חשיבות שהצבא יידע על קיומם של קשיים או התמודדויות כדי לתת לך את המענה הנכון לצרכים שלך או להתאים הקלות. המוסד המאשפז לא אמור להעביר חומר רפואי לצבא ללא ידיעתך, אולם רופא המשפחה אמור לך על מסמכים המעידים על עניינייך הרפואיים כחלק מתהליך הגיוס.


הי יותם, הכוונה של הקב"ן הינה לתמוך בשירות הצבאי של החיילים ולא לפגום בו. כתבת את הנימוקים בצורה נהדרת- בדיוק כך תסביר בפגישה. אגב תוכל לקבל את התרופות והמעקב דרך הצבא ובחינם. בהצלחה.


הפגישה עם הקב"ן נועדה להעריך את מידת ההשפעה של המצב הנפשי על התפקוד הפוטנציאלי, העתידי בצבא. קשה להעריך מראש איזו השפעה בדיוק תהיה לכך.. חשובה גם המוטיבציה לשירות משמעותי.