שאלה: מיואשת וכואבת - (דנה)
היי. אני אנסה לקצר. אני (37)כרגע נשואה לגבר סקנדינבי (47)וגרה איתו בחול. אנחנו נשואים כשנתיים וחצי. בעלי הוא גרוש אחרי 20 שנות נישואין. אשתו בגדה בו ועזבה. היה בטיפול ונטל כדורים נגד דיכאון וכו. הקים לעצמו ׳חומות׳ ולא נתן לאף אחד להתקרב. אחרי 4 שנים הכיר אותי. הוא היה מדהים. כל מה שרציתי בגבר. התחתנו ועברתי לחול. אני יהודיה חרדית לשעבר והוא נוצרי דתי. כמובן שהיה לי מאוד קשה שינוי תרבותי. ארץ אחרת. חורף ארוך של מינוס 25+, הכל כנראה הרתיע אותי וכמובן הפריע לי קצת העובדה שהוא נוצרי וכנראה הכל ביחד חלחל וחלחל בי עד שהתפוצץ. דיברתי עם איזה רב שאמר לי מיד לעזוב אותו. נכנסתי לפניקה ובמשך כמה ימים בכיתי ובכיתי. החלטתי לקנות כרטיס טיסה וחזרתי לארץ. וזהו. כאן הוא נשבר שוב. הקים חומות. והיה בטוח שזהו זה נגמר. הגעתי לארץ בוכה. בכיתי ימים. כל היום. הלכתי לטיפול דרך קופח עם פסיכותרפיסטית שעזרה מאוד. נתנה לי לקרוא ספר שנקרא 4 הסכמות. ואחרי 5 חודשים שהייתי בארץ החלטתי לחזור לחול. הגעתי אליו חזרה כמובן עם חששות ופחדים שההתקפי פניקה יחזרו. הייתי קצת בשיחות שבועיות טלפוניות עם פסיכולוגית מהארץ. והפסקתי לאחר כמה חודשים עקב מצב כספי. אני לא עובדת כרגע. עדין לומדת שפה באולפן. מפה לשם. הוא עדיין סגור. יש חומות שאני לא מצליחה לפרוץ. גם ככה הוא בן אדם שקט ואני שקטה. לא מדברים הרבה. היום דיברנו והוא אמר שהוא לא מצליח להרגיש את מה שהרגיש כלפי לפני שעזבתי. זה איפושהוא קבור בפנים ולא יחזור. והוא טוב לו ככה בתוך החומות שלו. אף אחד לא יכול לפגוע בו יותר. אמר שניסה להרגיש שוב מה שהיה וזה לא חוזר. אמר היום גם שהוא לא מרגיש כלום. שהוא לא אוהב לא אותי לא את ההורים שלו לא את עצמו , הילדים אף אחד. הוא פשוט דואג למי שצריך לדאוג וזהו. ואני יודעת שזה גם איזשהוא דיכאון. אמא שלו גם סובלת מדכאונות. אני לא יודעת מה לעשות ואיך לפרוץ את החומות האלה. הוא לא מוכן לטיפול ולא לדבר עם אף אחד. אומר לי ככה אני וזהו. את לא חייבת לסבול את זה. אם את רוצה תישארי אם לא אז תלכי. אני לא נותן לשום דבר להפריע לי יותר. ואני מאוד אוהבת אותו ולא מוכנה לוותר עליו. הוא גם טיפוס שאם אני אנג׳ס ואחפור זה עוד יותר ירחיק ויקשיח את לבו. גם כמה זמן הוא כבר לא נותן לי לגעת
בו. אין לו חשק. מה אני אמורה לעשות? איך אני יכולה לגרום לו לאהוב/ לפתוח את החומות שוב? אני לא רוצה לעזוב אותו. רק רוצה איכשהו שהוא יפתח אליי שוב
תשובה: מיואשת וכואבת - (0)
הי דנה.
מדברייך עולה כי עזיבתך את בן זוגך למספר חודשים עוררה בו מחדש תחושה של נטישה וההתמודדות גבתה ממנו כוחות נפש עצומים . כך שהוריד מסך כדי לשרוד. טיפול בודאי היה מטיב עמו אך הוא לא פנוי לכך וכנראה מפחד ולא מאמין. אם את יכולה להמשיך ולחיות במציאות הקיימת ולהנות ממה שכן יתכן וםההתמדה שלך אולי תחזיר לו את הבטחון. הצפייה שהוא יעשה שינוי איננה מותאמת כרגע. אם תצילחי לקבל את המצב ולאט לאט בדרך חיובית להראות לו אחרת יתכן ותצלחו את הקושי. הרבה כח