הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

את מתארת אפשרות שבה בבסיס הצהרותיה של ביתך וסירובה להתגייס נוכחת למעשה חרדה מפני הגיוס. זהו כמובן תרחיש נורמלי ביותר... אני מציעה כי בטרם תפני לקב"ן בלשכת הגיוס עזרי לבתך להבין מה מתרחש אצלה. דברי איתה על האפשרות כי מדובר בחרדה מפני הגיוס. ייתכן ואינה מודעת לכך דיה ייתכן ותוכלי להציע לה להמשיך את הבירור הפנימי הזה עם גורם מקצועי בתחום בריאות הנפש. אם קשיים אלו יימשכו גם לאחר הגיוס בוודאי שניתן לפנות לקב"ן על מנת להסתייע נפשית.


כפי הידוע לי הקב"א והדפ"ר הם הנתונים אשר משפיעים על השיבוץ והתפקידים שבצבא. במצבים בהם יש הקלות והתאמת לילד ניתן לפנות ללשכות הגיוס בבקשה לביצוע מבחני הדפ"ר בהתאם להתאמות אלו.


ישנו מסלול של גיוס לצבא לבעלי קשיים מחלות והפרעות נפשיות. יש לפנות ללשכת הגיוס המתאימה למקום מגוריכם. בפנייה לכתוב על המוטיבציה לגיוס ולצרף את המסמכים הרפואיים הנדרשים.


אני מניחה שתזומן בשלב כלשהו לשיחה עם גורם בריאות נפש ושם תתבקש להסביר את המניע לכתיבתך זו. נסה להבין עד אז מדוע כתבת כך ומה רצונך לגבי השירות הצבאי


הדילמה שלך אינה פשוטה כלל ועיקר. זוהי דילמה עקרונית בו אנו כהורים ניצבים אל מול חייהם של ילדנו- עד כמה להתערב, מתי רק להיות מעורבים? היכן הנקודה בה אנו מאפשרים לילדים להתמודד עם העולם והמציאות העומדת בפניהם? מתי לנסות לרכך? להועיל? בעניין זה שאת מציגה אנסה להקל עלייך. לכם כהורים אין הרבה השפעה על השירות הצבאי שלו בנקודה זו, אלא שהדבר נתון בידי מפגשיו עם גורמי הנפש והערכת מצבו הנפשי. לטעמי ניתן כי בשלב זה תישארי בתמונה בעמדה מעורבת ולא בעמדה פעילה. תני לבנך לנהל את השיח שלו מול הצבא כאשר תפקידך העיקרי הוא בשיחה ובנוכחות שלך מולו. אני מסכימה עימך כי לאור המתואר יש יתרון רב להישארותו במערכת וסיום שירות צבאי תקין, אולם מידת ההשפעה שלך בעניין מוגבלת, לטוב ולרע.


קשה להתחייב ולהבטיח כי לא יהיה שום סימול נפשי בעקבות התערבות גורמי בריאות הנפש, זאת משום שעל מנת להעבירה לתפקיד אחר ייתכן ויהיה צורך בסימול שכזה. יחד עם זאת יש לומר כי הסימול הנפשי שנמצא בטווח השירות (הכוונה לא לשחרור על 21 נפשי) הינו סודי רפואי ונתון בידי גורמי שלישות ורפואה, ואינו יוצא מן הצבא ללא אישור. נשמע כי ביתך סובלת וחבל, ובהחלט יש מקום להיעזר בקב"ן לשם סיוע.


יש לפנות דרך רופא היחידה ולבקש להיפגש עם פסיכיאטר לשם הסדרת הנושא התרופתי


חרדות לכשעצמן אינן סיבה לא להתגייס לצבא. יש להעריך מהי מידת החרדה, באיזה אופן היא משפיעה על התפקוד, מהי המוטיבציה של המועמד לשירות , לאיזה תפקיד מיועד וכד'.


הכדור אינו הנושא אלא האבחנה של מאניה-דיפרסיה. יש להבין מהי חומרת המחלה, האם מעורבות אפיזודות פסיכוטיות וכד'. לשם כך יש לפנות למדור ברה"ן ולבקש בדיקה.


אני לא יודעת כל כך איך לענות לך על שאלתך.. מצד אחד אתה אומר שאין טקסים ותרופות ואין קשיי תפקוד, מאידך ישנן חרדות משמעותיות מאד בנוגע לשירות הקרבי שבהחלט עלולות לפגוע לך בשירות שכזה. כיום, על מנת להתקבל לקרבי, תצטרך לאפשר לרופא המשפחה שלך לחתום על הצהרת בריאות שמתבססת על התיק הרפואי שלך. כך שלמעשה הצבא ייחשף לתיק זה. לדעתי האישית לאור מה שאתה מתאר יש מקום לאפשר לצבא להכיר את הקשיים ולהעריך ביחד איתך את התאמתך לשירות קרבי.


כפי הידוע לי הצבא לא עוסק באבחונים נפשיים וקוגנטיביים מכל סוג שהוא. עלייך להגיע עם אבחון מן האזרחות


הי, דאגתך לבתך ברורה ומובנת. קשה לדעת מראש האם האתגר המונח בפתחה תואם למידותיה אם לאו. אפשר לפעול בשני הערוצים, כאשר הראשון הוא להמשיך עבודה טיפולית/מנטלית עם החרדות וההתמודדות עימן, והערוץ השני הינו עדכון הצבא ובקשה להיבדק ע"י גורם ברה"ן צבאי, יחד עמו ניתן לחשוב האם דרושים תנאי שירות מוקלים. ישנה טירונות קלה יותר לבעלי פרופיל נפשי שהינו בטווח השירות הצבאי (כלומר לא פרופיל 21). לדעתי בעיקר חשוב להבין כמה מוטיבציה ומשאבים יש לה להתמודד עם החרדות והפחדים שלה, ועד כמה התפקוד מושפע מהם.