על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

השימוש לכשעצמו בציפרלקס, תרופה אנטי חרדתית ודכאונית, אינו פוסל מקרבי אלא סיבת הטיפול, מצבו הנפשי של המתגייס ויכולת התפקוד שלו. הצבא על פניו מבקש לקבל מידע על טיפול נפשי ובעיקר טיפול תרופתי על מנת להמשיך את מתן הטיפול והמעקב על ידי גורמי בריאות הנפש של הצבא.


שאלתך נוגעת לאפשרות מאד מוכרת בה טראומה מן העבר משתחזרת באירועים המתרחשים בהווה. במקרה המתואר ישנה הקבלה חזקה מאד של חווית סכנת חיים ממשית שאחיך נאלץ שוב לעבור. חשוב מאד לתת מענה טיפולי למצוקה שלו ובהקדם האפשרי. אנו יודעים לומר כי קיימת חשיבות לטיפול מוקדם באיזורי טראומה על מנת לסייע לאדם להיחלץ מן המשבר. מן הכתוב עולה שאחיך בהחלט בעל כוחות רבים של התמודדות ויש לסייע לו להשתמש במשאבים האישיותיים שלו סביב אירוע זה. אוסיף ואומר כי ישנן שיטות טיפול ממוקדות טראומה והייתי ממליצה לבחון כיוון זה- אלו הן למשל emdr ו- pe, המשלבות כל אחת בדרכה חשיפה לאירוע בדימיון וחיבור לכוחות של האדם להתגבר. ישנם קב"נים בצבא המוכשרים לטיפול בטראומה וניתן לברר על כך. זכותו של אחיך גם לקבל טיפול פרטי באזרחות. אם יהיו המלצות לגורם מטפל פרטי הוא יכול לכתוב אותן לצבא אך בסופו של הדבר אם ישנן החלטות לקבל הקשורות בשירותו הצבאי- אזי גורמי בריאות הנפש בצבא יקבלו אותן.




צר לי אך שאלתך אינה נוגעת לענייני בריאות הנפש של הצבא ולכן איני יכולה להשיב עליה.


ככלל, קבלת טיפול נפשי בצבא נעשית ביוזמת החייל ובהתאם לצרכיו. ישנם מקרים בהם קיימת התוויה למעקב בריאות הנפש שהינו ביוזמת המערכת הצבאית ולא החייל עצמו. ייתכן ובנך, בשל נטילת הטיפול התרופתי, נמצא במסגרת כזו של מעקב ברה"ן. ואולם, תכיפות המעקב משתנה בין בסיסים, תפקידים וצרכים של החייל. אני מציעה שאם יש צורך מצד הבן לראות קב"ן- שלא ימתין עד לזימונו אלא יפנה ביוזמתו דרך המפקדים.


חרדה הינה נושא נפוץ ביותר בעולם הנפש ובפרט סביב נושא הגיוס לצבא. את מתארת כי ביתך מתמודדת עם פחדים וחרדות מגיל צעיר, עם טיפול שהוביל להטבה מסויימת ויכולת להתמודד. כרגע ישנה אמביוולנטיות סביב השירות הצבאי. סביר להניח שהמוטיבציה שלה לשירות צבאי פחותה בין היתר גם בשל החרדה מהשירות ומן ההסתגלות אליו. לצבא ישנו מסלול שמנסה להקל את הכניסה למערכת הצבאית עבור אנשים עם רקע נפשי כזה או אחר. מדובר בטירונות אומנם אך בתנאים מוקלים יותר, עם סגל פיקודי מכיל ומאומן לכך. בהמשך, הדבר מאפשר מעקב של קב"ן לאורך השירות ושיבוץ מוקל יותר. ניתן להגיע לטירונות שכזו באמצעות פנייה לבריאות הנפש של הצבא לפני הגיוס, באמצעות לשכות הגיוס.



אתה מעלה סוגיה מורכבת מאד. מחד, אתה מושקע במסלול קרבי וטוב לך חברתית. מאידך, אתה, לפי תיאורך, סובל ממחלה נפשית שמצריכה טיפול משמעותי ומעקב. כל עוד אתה שומר על כך בסוד אינך מקבל את הטיפול הנדרש. ייתכן ואתה חש שפחות או יותר המצב בשליטתך, אולם אין לדעת בוודאות כיצד יתנהלו פני הדברים והמחלה. אתה עלול למצוא עצמך במצב של דכאון או סיכון עצמי. על כן אני סבורה שיש מקום לאפשר לגורמי פיקוד ובריאות הנפש להכיר את הקשיים עימם אתה מתמודד ולנסות לסייע לך, גם אם במחיר המסלול בו אתה משרת.


חשוב לדעת שישנם כמה ערוצים של טיפול בפרט המתנהלים לעיתים בשיתוף פעולה ולעיתים גם במקביל. ישנו ערוץ של בריאות הנפש, ערוץ של תנאי שירות וכמובן הערוץ הפיקודי. כלומר, ייתכן שהקפ"סית קבעה קשיי הסתגלות שאינם מורים על שינוי בתנאי השירות שלו, אך עדיין למפקדים ישנה סמכות פיקודית לקבל החלטות מטעמם. ההמלצות שניתנו מגבות כיוון זה ולבסוף המפקד הבכיר יחליט על כך.


מצב זה שאת מתארת, בו מתפתחת מצוקה במהלך הלימודים בעתודה, מתרחש לא אחת והוא לגיטימי . חשוב שתדאגי לטפל בבעיה ולא להישאר במצב נפשי זה. אני מציעה לפנות בהקדם לגורמי בריאות הנפש של הצבא- אם את אחרי גיוס אז פני לקב"ן ביחידה ואם את בלימודים צרי קשר עם מדור ברה"ן בתל השומר בפקס.


גורמי בריאות הנפש בצבא מגדירים מצבים או נתונים מסויימים בהם נדרש מעקב ברה"ן שהוא ביוזמת גורמי המקצוע ולא החייל. הכוונה באופן כללי הינה לנהל מעקב ולראות ששלומך בסדר ושאין צרכים מיוחדים. תדירות המעקב משתנה בהתאם למצבו ורצונו של החייל לרוב, יחד עם שיקול דעתו של הקב"ן. הפגישה הראשונה אמורה להתקיים סמוך לגיוס, קרי, במהלך הטירונות או מעט לאחריה (תלוי במשך הטירונות). בהצלחה.