על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

הצבא הינו גוף בטחוני ולא מערכת רפואית, על כן בתי החולים הפסיכיאטריים ברחבי הארץ מספקים את הגיבוי הרפואי עבור הצבא במקרים כאלו ואחרים. ישנה בקרה על הקב"נים בהיררכיה המקצועית של חיל הרפואה. ניתן לפנות לנציב קבילות חיילים המטפל בפניות של חיל הרפואה בסוגייה שהעלית.



לא ברור משאלתך על איזה סעיף נפשי שוחררה הבת? האם בשל נושא האכילה או שזוהו בעיות נוספות בגינן קיבלה את הפטור? מה מצבה של הפרעת האכילה כיום? מזה כמה זמן? בכל אופן, האפשרות לערעור קיימת ואינה פורמלית בלבד אלא שפעמים רבות הצבא מוכן לתת הזדמנות נוספת ולגייס את המיועד לשירות ביטחון. אם יש ברשותכם חוות דעת מקצועית התומכת באפשרות לגייס את הבת רצוי מאד לצרפה לערעורכם.


אני מבינה מדברך שחשוב לך מאד להיות במשטרה ובתפקיד קרבי. יחד עם זאת אתה מתאר כי הינך סובל או לכל הפחות סבלת עד לפני שנתיים ממצבים נפשיים אשר הצריכו אשפוז ממושך בבית חולים פסיכיאטרי. ללא קשר לשירותך הצבאי/לאומי, אני סבורה שתתקשה לקבל נשק לתפקיד משטרתי כזה או אחר וזאת בשל העבר שתיארת. מאחר ולא ציינת בגין מה היו האשפוזים איני יודעת לנבא בוודאות אולם בכל מקרה היות ועשית שירות לאומי, ועל כך אתה יכול להיות גאה בעצמך, לא תוכל לשרת בצבא בנוסף. ניתן לומר ששילמת את חובתך האזרחית בכך שבצעת שירות לאומי.


חיילים בצבא מקבלים את הטיפול הנפשי דרך המערכת הצבאית, אך הינם רשאים לפנות לטיפול פרטי על ידי גורם אזרחי. הדבר נכון הן לגבי שיחות והן לגבי טיפול תרופתי. טיפול זה אמור להיות מדווח לצבא דרך הקב"ן. המטפל יצטרך לחתום על טופס עם פרטיו האישיים. כשמדובר בטיפול פסיכיאטרי הצבא אמור גם כן להיות מעודכן בטיפול התרופתי שהחייל נוטל, גם אם הוא עצמו לא מפיק את המרשמים לכך. על התכנים המדוברים חלה סודיות רפואית, למעט מקרים קיצוניים של סכנת חיים.


9קה"ס לא אמור לפסול יציאה לקורס (חוץ מקורס קצינים, שירות קרבי ותומך לחימה, אולם ההת"ש לא בהכרח יהיה בתוקף בקורס- כלומר שבמהלך הקורס החייל יהיה ביציאות הרגילות ולאחר השיבוץ הת"ש ייכנס לתוקף. כמו כן הוא לא אמור להוביל לפסילה ממקצוע אלא אם כן מדובר בתפקיד המצריך שהייה רציפה בבסיס סגור .


ת"ש 4 משמעו הקלה בתנאי השירות של החייל כך שייצא מספר פעמים בשבוע לביתו. כאשר מקבלים נתון של קה"ס (קשיי הסתגלות) 43 זה מגיע בליווי של הת"ש4. אין הדבר קשור לעניין הפרופיל הנפשי.


העובדה ששוחחו עם בנך בצו הראשון על מצבים נפשיים כאלו ואחרים עימם מתמודד אינה מצביעה על כך שנתונים יושפעו מכך או התפקיד אותו יקבל. זאת ועוד, הפגישה אצל הקב"ן אינה "עונש" כי אם דרך לזהות קשיים נפשיים אשר יכולים להשפיע על השירות של החייל בהמשך. ישנה השפעה משמעותית לעמדתו של הבן בנוגע לשירות, המוטיבציה, מה יאמר בפגישה אצל הקב"ן וכדומה. ברור גם לגורמי בריאות הנפש בצבא שאנשים צעירים מתמודדים עם קשיים ואתגרים בחיים, לא בהכרח יש לכך השפעה על שירותם הצבאי. בהצלחה.



משאלתך עולה כי את מודעת לקשיים שלך וגם מבינה שהפגיעה העצמית היא מעין "התמכרות" שיש להתנקות ממנה. אין זה מן ההכרח כי לא תגויסי לצבא עם אבחנה של דיסטימיה. הפגיעה העצמית ייתכן ותטריד יותר את הבודק שלך. אם יש ברשותך חוות דעת שיכולה לתמוך באפשרות שתשרתי בצבא, גם אם בתנאים מוקלים ומוגנים, ניתן לצרפה לבקשה להיבדק על ידי גורם בריאות הנפש. צייני את המוטיבציה שלך לשירות משמעותי בצבא.


אני חושבת שהשאלה הדחופה אינה כרגע אם להתגייס או לא אלא מה את עושה על מנת להרגיש טוב יותר? מדוע את מסתירה מהעולם את מצבך והאם את חושבת שתוכלי להתמודד לבד עם הדברים? פעמים רבות המצב מסובך מדיי וקשה להיחלץ ממנו לבד, וגם לא נחוץ. אם את יכולה לשתף חברה קרובה, איש משפחה או יועצת בית הספר ולראות משם איך ממשיכים, גם לגבי השירות הצבאי.