הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

קבלה של קצבת נכות בגין מחלה או הפרעה נפשית מוכרת החל מגיל 18, אם כי ניתן להתחיל את התהליך של הפנייה לביטוח הלאומי לפני כן. ככל שאחוזי הנכות גבוהים הם מעידים על בעיה בתפקוד המצריכה את מעורבות הביטוח הלאומי. זהו תהליך משמעותי שיש לבחון אותו משום שהאבחנה שמתקבלת , אשר בגינה מקבלים את הקצבה, רשומה במערכות הרפואיות (קופת חולים). הצבא יכול להעריך לאור זאת את סיכוייה לשרת באופן תקין בצבא כנמוכים ולהתאים פרופיל נפשי. אולם ייתכן ובכל מקרה זקוקה הילדה להתאמה של פרופיל נפשי (לאו דווקא זה הפוטר מ שירות צבאי ) לבעלי נכות נפשית ששוחררו מהצבא ישנו מסלול אחר של שירות לאומי או מסלול שנקרה "תורמים במדים" לגבי מעבר מידע רפואי לצבא- אם מדובר בטיפול פרטי הרי שהצבא לא יודע מכך, אולם תישאל השאלה האם זה נכון שהצבא לא יידע. השירות הצבאי יכול להעלות רמת של מצוקה ולשחזר טראומות ולכן כדאי לעדכן את הצבא כדי שיוכל להתאים את השירות למצב הנפשי.


עצם הבדיקה הפסיכיאטרית לא מורידה פרופיל נפשי, אלא ההערכה הנפשית המתבצעת על ידי הרופא היא שקובעת.


כל הכבוד שהצלחת לערער ולהתגייס לצבא ואני מקווה שאת נהנית בשירות. לגבי פטור הקשור בשיער- יש הנחייה גורפת שבה קב"ן לא מתערב בנושאים של שיער או גילוח.


גיוס לאחר אשפוזים פסיכיאטריים תלוי במספר גורמים, כגון- משך הזמן שעבר מאז האשפוזים, האבחנה, חומרת הפגיעה בתפקוד, רמת המסוכנות/אובדנות והתפקוד כיום. את זאת יעריכו גורמי בריאות הנפש של הצבא ביחד איתך. ניתן , אני מזכירה, לפנות למסלול של"תורמים במדים"- מסלול יפהפה של שירות בצבא לבעלי פרופיל נפשי, למגוון תפקידים , רוב השירות במדים.


אם מדובר בשס"ן (שירות סדיר נוסף)- המשך הטיפול יהיה אצל הקב"ן ביחידה. רק מדרגה בכירה יותר עוברים למכון הקבע. לגבי דיווח למפקד-הוא אמור להתרחש אם יש חשש למסוכנות, כגון אובדנות, ובכל מקרה נכון מבחינה טיפולית שיתרחש בתוך הטיפול, בהסכמה של המטופל. לגבי בית משפט- צריך צו בית משפט כדי לעיין בתיק המטופל, וצריך הצדקה מאד מבוססת לכך.


נראה שעברת תהליך טיפולי משמעותי שנושא תוצאות חיוביות. אין הכרח שעברך ישפיע על השיבוץ הצבאי שלך- זה תלוי בהערכה של גורם בריאות הנפש בצבא וכן קשור גם במוטיבציה שלך לשרת.


הנתונים לקבלה ליחידות המודיעין השונות הינם חומר סודי צבאי. ישנו שקלול של מגוון נתונים שלישותיים (קב"א, פרופיל, מצב גופני, ראיונות, ..) , כאשר לחלק מן התפקידים נדרש פרופיל 97 ולחלק לא. לגבי העלאת פרופיל זה בהחלט אפשרי- מגישים בקשה להעלאת פרופיל, רצוי בליווי של חוות דעת מקצועית של מטפל.


הפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD הינה תופעה פסיכולוגית של מחשבות או טקסים חוזרים. כאשר הבעיה הינה משמעותית, יכולה להיות השפעה על התפקוד של האדם, בין היתר אם מדובר במיועד לשירות ביטחון. הצעתי היא לנצל את השנתיים שיש עד לגיוס על מנת לטפל בבעייה, לא רק בשביל השירות הצבאי אלא לשם איכות החיים עצמה .


ככלל, גיוס לצבא עם חרדה כזו הוא אחרת הוא עניין אפשרי. השאלה היא מה מידת חומרת החרדה, עד כמה היא מובילה להימנעויות כאלו ואחריות, מהי רמת המצוקה הנפשית ועד כמה נפגע התפקוד. אם למשל הבן אינו מוכן ללכת עם לבוש קצר או אם הבן השני לא יסכים להשתתף באירועים צבאיים שהנם חובה- ייתכן והיה קושי לתפקד בשירות הצבאי . אני מציעה להיעזר בטיפול , אולי לא רק כדורים פסיכיאטריים המפחיתים חרדה אלא בשילוב עם טיפול נפשי המסייע להתמודד עם החרדות.


שאלתך זו נוגעת לנתוני האיכות של החייל, זהו עניין שלישותי שאינו קשור לבריאות הנפש, מטרת פורום זה...


אני מבינה משאלתך כי חשוב לך מאד להתגייס ומעריכה את מאמצייך. לא ברור מהכתוב על איזה רקע היה האשפוז (חרדה חברתית בלבד?!) ומה רמת התפקוד שלך כיום. עצם זה שאת נוטלת תרופות לא אומר שלא מתגייסים וגם האשפוז אם היה לפני חמש שנים לא פוסל אותך אוטומטית. יחד עם זאת הצבא ירצה להכירך, להעריך את קשיים ולהבין מה נכון במקרה שלך לעשות (הקלות, התאמות..)


דחייה על הסף אינה דרכו של הצבא בכל מקרה, אלא שנעשה דיון פרטני בכל בקשה להתנדב או לשרת. יש משקל להצלחה או חוות הדעת שתוכלו לצרף לבקשה להתנדב. כמובן שכדאי להכין את הנער לכל האפשרויות אבל לא להתייאש מראש- להסביר כפי שניסחת את שארע. המוטיבציה להתנדבות של הנער עצמו משמעותית ביותר לתהליך זה.