הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

רינה שלום, ילדים המתמודדים עם אוטיזם מפתחים מגוון אובססיות, כל ילד על פי אישיותו והפחדים שלו, וזה ניכר בעוצמה שונה. מבלי להכיר אותו ואתכם קשה לדעת מה יסייע לו-טיפול תרופתי או תארפיה, אבל ברור שכדאי מאוד להתייעץ ולחשוב איך לעזור. מכיון שעוצמת התגובות עזה, סביר שהוא נתון בחרדה על עוד עיניינים, ואם לא מטופל דייו זה ניכר דווקא בסימפטום הזה. אני מציעה להתייעץ תחילה עם צוות בית הספר שמכיר אותו: יועצת, פסיכולוגית הכיתה, צוות התב"מ, ובהמשך לחשוב למי לפנות הלאה. ברור שאתם לא יכולים לאפשר לו לצפות בתכנים שרק יגבירו את החרדה שלו, אבל צריך להבין מה הוא מחפש שם, ולמה... בהצלחה, מיכל


אורנה שלום, ברור שמצב רוח רע ואווירה לא נעימה מחרבת פעילות משפחתית, אך האם ניסיתם לחשוב מה הסיבה להתנגדות? מה גורם לה להרגיש ככה ולהימנע משיתוף פעולה? סביר שיש סיבה לאופן שבו 'מיתגה' את עצמה כמי ש'הורסת' לכם, וזו עמדה קשה מאוד להיות בה: לא מתרחשת סתם....... ילדים לרוב משתדלים לרצות את ההורים שלהם, ואם היא לא עושה את זה שווה להעמיק את הבירור ולהבין מה עובר עליה. מומלץ מאוד לפנות להתייעצות עם פסיכולוגית שמנוסה בטיפול בילדים. בהצלחה מיכל


שלי שלום, בקרב בני נוער שממילא מוצפים בדאגות ונבהלים בקלות יש נטייה לטשטוש של מציאות ודימיון, ובוודאי השפעות של צפייה וקריאה מעצימות את זה. יחד עם זאת, מאחר והיא נבהלת, ואת גם, כדאי מאוד לפנות להתייעצות ולא להשאיר אותה לבד עם הדאגה הזו. אנשי המקצוע האמונים על התחום הינם פסיכיאטרים, אבל ניתן להתחיל מייעוץ של פסיכולוגית קלינית מומחית. בהצלחה, מיכל


שלום רב, מיניות מסוג זה בקרב ילדים קרובי גיל אופיינית אומנם, ועשויה להיות חקירה נעימה ובטוחה עבורם, יחד עם זאת, העובדה שהיה שם טלפון וצילומים שמעורבים קצת משנה את התמונה. קיים פער גדול בין להסתקרן ולרצות לגעת, ואף לרצות שיגעו בי, לבין הרצון להנציח את זה בתמונות, שזו כבר התנהגות שמתאימה יותר למבוגרים או לילדים שחשופים להתנהגות מינית של מבוגרים דרך הרשת וכדומה, וזו כבר פגיעה מינית לכל דבר. השיחות שלכן איתם כמובן חשובות, אבל נראה שנמצא כאן מימד נוסף של הסתרה - הם מבינים שעשו משהו אסור ועל כך ננעלו בחדר. אני מציעה שאתם ההורים תקראו קצת על חינוך למיניות בריאה, למשל דרך האתר, והספר "מידע אמין על מין" ותנסו לוודא שאירועים מעין אלה, שנוטים לעיתים להדרדר, לא ישנו. כמו כן, העובדה שהעיניין כעת 'נשאר בתוך המשפחה', לא מבטיח שזה לא יתרחב וכל אחד מהם עשוי למצוא את עצמו בסיטואציה דומה עם ילדים אחרים, מה שוודאי לא רצוי. בהצלחה, מיכל


מדובר בפעוט צעיר מאוד שרק עושה את צעדיו הראשוניים בזירת ההתמודדות החברתית. הוא זקוק להרבה תיווך והכוונה, לעידוד, ולמודלים ליקוי שיסייעו לו לעמוד מול הצוות ומול הילדים. על צוות הגן להתאמץ להעמיק איתו את הקשר מאחר והן אמורות להיענות לכל צרכיו עד שהוא יחוש איתן בנוח וירכוש אמון. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלכל פעוט דפוסי מזג אחרים ושהעובדה שהוא נמצא בסמוך לאחרים שהינם תוקפניים ואסרטיביים יותר, לא בהכרח גורמת גם לו להיות כזה (וטוב שכך...) בהצלחה מיכל


רעות שלום, בהנחה שבנך מבין שמדובר במשחק שהינו שונה מהמציאות: כלומר, הוא לא באמת חתול או צפרדע אלא רק מתנהג כעת כמותם; וכן בהנחה שמדובר בחיקוי שהוא ספונטני וגמיש, כלומר: בנך לא 'חייב' לעשות את החיקוי בכל פעם שרואה או נזכר באחת החיות הללו, ושדפוסי התגובה שלו משתנים, הרי שאין סיבה לדאגה. ולגבי ליטוף החיות: מדובר בהתמודדות עם הצבת גבולות כמו בכל נושא אחר: ממתקים, זמני מסך או תוקפנות. בהצלחה מיכל


עדי שלום, מדובר בפעוט צעיר מאוד שרק עושה את צעדיו הראשוניים בזירת ההתמודדות החברתית. הוא זקוק להרבה תיווך והכוונה, לעידוד, ולמודלים ליקוי שיסייעו לו לעמוד מול הילדים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלכל פעוט דפוסי מזג אחרים ושהעובדה שהוא נמצא בסמוך לאחרים שהינם תוקפניים ואסרטיביים יותר, לא בהכרח גורמת גם לו להיות כזה (וטוב שכך...) בהצלחה מיכל


נטע שלום, הגישה שתארת לפיה הקקי באחריותו היא גישה נכונה, אולם נראה שבנךאכן עדיין לא ככ אחראי לעיניין במלואו. בין אם סובל מעצירויות, ובין אם מדובר בתלות בנורמלקס - שזה לכשעצמו שנוי במחלוקת, הרי שהעיניין לא 'סגור', כלומר הוא עדיין לא בשליטה מלאה ומושקע נפשית בעיניין הזה, של שיחרור ועצירה. יש ילדים שההתמודדות הזו לוקחת להם זמן רב, מושפעת מהבטים רגשיים וחברתיים נוספים ונוטה להסתבך. אני מציעה בעיקר לסגל שגרת התרוקנות קבועה, של זמנים בהם הוא יושב על האסלה בין אם מצליח ובין אם לא, בדומה לאופן בו נעשה תהליך הגמילה המקורי. עיניין התחתונים המלוכלכים עשוי להיות קשור גם לניקיון שאינו מספיק, אבל בכל מקרה מהווה עבורו עדות חוזרת לכישלון ולמבוכה כפי שציינת, ולכן קיבוע ההרגלים עשוי להיות המענה. בהצלחה מיכל


יפעת שלום, ההחלטה האם לפנות לעזרה מקצועית קשורה בעד כמה הפחד הזה משתלט על בתך ומפריע לה: האם פרט לשהות במקלחת בנוכחות אותו מרכך היא נמנעת מעוד מצבים במהלך יומה? האם חל שינוי התנהגותי נוסף אצלה? האם היא למשל נרתעת מאחותה וחברותיה. אם כן, אז נראה שהפחד חצה את גבול ה'רק חלום' ואז בהחלט כדאי להתייעץ. יחד עם זאת, על מנת להחזיר את העיניין לעיניין מדובר, כדאי לתת איזכור לעובדה שאם מדובר בחלום הרי שאין צורך להחביא את המרכך, כיון שאז לכאורה אתם נותנים תוקף לפחד שלה: כאילו אכן יש ממה לפחד כאשר נמצאים בחברת המרכך וזה הופך ממשי, ובעיניין הזה, כמובן, אין שום טעם. בהצלחה, מיכל


יובל שלום, משחק בבובות המלווה בנשיקות הוא טבעי, כל עוד מדובר על נשיקות שבתך רואה וחשופה אליהן, וזה פחות מותאם כשמדובר על נשיקות באברי המין. הייתי מציעה לנסות להצטרף למשחק שלה על מנת להבין את הדיאלוג בין הבובות: האם זה נעים לכל אחת מהן, איזה קשר יש ביניהן ואיזה טון רגשי מלווה את המשחק. זה עוד לא אומר שהיא ראתה משהו לא מותאם, אבל כן דורש המשך בירור. בהצלחה מיכל


ליה שלום, ילדים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות חווים לעיתים פער מול התחום הרגשי שלהם כיוון שהיא מאוד מפותחת ואף יותר מגילה, בתחום ההתמודדות הרגשית היא מתפקדת כפי גילה, או קצת למטה מזה, והפער נראה מאוד גדול. זה שכיח מאוד, ומאפיין ילדים מוכשרים, והפער הזה מצטמצם בהדרגה. זה לגימטימי לקנא באחותה הקטנה, ולכן חשוב שכל אחת מהילדות תקבל מחמאות ושבחים שונים ומגוונים, ולכל אחת יהיה מקום מיוחד אצלכם. העובדה שהיא הראשונה אצלכם לא תמיד נשארת אצלה בראש כשהיא חווה התפרצות רגשית שגורמת לה לעירעור של הביטחון. נסו לעודד לשיתוף פעולה ולעבודת צוות יותר מאשר לתחרותיות, וזכרו שתחרות זה לא רק שלילי, אלא גם מניע להצטיינות, להתקדמות ולהצלחה. בהצלחה, מיכל


עדי שלום, תקופת הסגר והחזרה ממנו מבלבלת מאוד עבור ילדים צעירים ודורשת בכל פעם זמן הסתגלות מחודש. אם מדובר בגן טוב עם צוות מיומן ומקצועי הרי שהן עצמן יודעות כיצד לגשת אל הילדים על מנת לרכוש את אמונם מחדש. אני מציעה לבחון את ההסתגלות המחודשת שלו בהדרגה בימים אלה ולבחון האם יש שינויים בהתנהגותו שמשפיעים גם על תפקודו בבית. כדאי מאוד גם להתייעץ עם הגננת עצמה בעיניין לנסות להבין עד כמה מכירה אותו ורואה את עצמה כמי שאחראית למידת ההסתגלות שלו. בהצלחה, מיכל