שאלה: משבר בזוגיות או דכאון - (תפוחי)
טוב, לאחר חשיבה ממושכת החלטתי שאני לא יכולה להחזיק הכל בתוך תוכי.
בת 20, צפון הארץ.
אני בזוגיות כבר כמעט שלוש שנים עם בחור מקסים. לפני כחצי שנה בערך חווינו פרידה קשה ביותר עבורי ועבורו (הוא החליט שהוא רוצה להיפרד, כי הוא היה במשבר גדול בחיים שלו, והכל נפל עליו הוא הרגיש שהוא מזיק לי, ולא ידע כבר מה הוא מרגיש כלפיי ופשוט היה לבד כל התקופה שהיינו פרודים)
אני גם כן נכנסתי לדכאון עמוק כי לא הבנתי למה הוא נפרד ממני כי לא באמת הייתה סיבה, הייתה לנו זוגיות מדהימה בלי ריבים מיותרים בלי אגו בלי כלום, לכן התקוםה הזו הייתה קשה עבורי עד לכניסה לדכאון עמוק.
לאחר 3 או 4 חודשים הוא דיבר איתי, אני בהחלה סירבתי וקרה מה שקרה אבל חזרנו.
עכשיו אין לי תלונות הזוגיות שחנו פורחת! מדהים לו איתי ולי איתו.
אבל בזמן האחרון אני חווה משברים אישיים ואני לא יודעת אם זה בגלל הזוגיות או בגלל מה זה. התחלתי להתרחק מכל החברים שלי, התחלתי לפחד אני אאבד אותו שוב פעם, התחלתי לפחד שהוא לא אוהב אותי או שהוא יזרוק אותי בקרוב. כשאני משתפת אותו בזה הוא ממש מופתע הוא מרגיע אותי ומנסה לבנות את האמון שלו מחדש...
לפעמים הוא כל כך עסוק שאין לו זמן לדבר איתי כל היום אבל כי באמת אין לו לא מכוונה רעה, אני כאוכלת סרטים סדרתית בטוחה שהוא רוצה להיפרד שהוא לא רוצה אותי יותר. מרגישה שכל העולם שלי נופל עליי. הבטחתי לעצמי לא להפוך אותו לכל עולמי ! אני גם עושה מאמצים כדי שזה לא יקרה מנסה לאצת עם החברים שלי כמה שיותר להיות עם המשפחה הכל רק כדי שאני לא אהיה תלוייה בו. אך בזמן האחרון נכנסתי למשבר ודכאון נוראי.. אני לא יודעת מה עובר עליי אני מתרחקת מכל החברים שלי לא רוצה לצאת מהבית. אני רק מחכה לרגע שהוא ידבר איתי, מחכה רק לרגע שאני אראה אותו. מפחדת לעשות פעולה אחרת שתמרר לי את ההרגשה האופורית שחוויתי אחרי שיחה איתו.
הוא בעצמו כרגע בדכאון מטופל בציפרלקס, אך הוא לא מראה לי כדי שזה לא ישפיע עליי, אני מבינה כל מצב רוח שלו כל התנהגות שלו גם אם הא לא מקובלת עליי, אני מבינה או מנסה להבין או אפילו מכריחה אותי לקבל את זה שלפעמים אין לו כוח שלפעמים הוא רוצה להיות לבד ולפעמים הוא עצוב.
עוד סיפור שקרה אתמול לדוגמה שכנראה בגלל הכדורים הוא לא הצליח לגמור, כנראה אחת מהתופעות לוואי.. וגם בכללי לא שכבנו אתמול (משהו שבדרך כלל לא קורה) אז כרגיל התחלתי להגיד לעצמי שהוא לא נמשך אליי יותר לא רוצה אותי יותר, נהייתי אליו קרה ממש אתמול כי ככה הרגשתי ולא יכלתי לספר לו את זה ...
אני לא יודעת מה עובר עליי כשאני הולכת מהבית שלו כל הלב שלי נופל לדכאון ומתחבא איפשהו בין הבכי.
אני לא יודעת מה קרה שהפכתי לכזו או מה קרה לי בכללי, למה הדכאון והתלותיות הזו?
ולמה אני פשוט לא רוצה לצאת מהבית לא רוצה להיות עם חברים? החברה הכי טובה שלי ניתקה איתי קשר כי פשוט הפסקתי להיפגש איתה הפסקתי להתייחס אליה, לשאול אותה מה קורה פשוט אוויר כל מה שקורה סביבי והוא לא הוא.
שמישהו יסביר לי איך מפסיקים להיות תלותיים ומקבלים הכל בהבנה שיש לי חבר מדהים שהוא אוהב אותי ואני אותו ולהפסיק לאכול סרטים לא מציאותיים.
תשובה: משבר בזוגיות או דכאון - (0)
שלום רב, מערכת יחסים זוגית מעוררת בנו הרבה (מעצם הקירבה והאינטמיות שבה) "רוחות רפאים מהעבר". אני לא מכירה את ההיסטוריה האישית שלך אבל בהחלט אפשר להבין שאת חוששת מנטישה.
את לא בטוחה בקשר ומרגישה שכול רגע הוא יכול להיתנתק ולהסתיים. בנוסף- כמו שבטח תגידי- אכן הדבר קרה! פתאום החבר שלך עזב... מה שהגביר יותר את החרדות שאת מסתובבת איתן בלי קשר..
יש מקום בהחלט שתפני לטיפול פסיכולוגי ותוכלי להתמודד עם החרדות שבהן את נתקלת בעקבות הקשר. תחושת חוסר הביטחון כאשר היא משתלטת על חייך לא מאפשרת לך לראות את "המציאות" כפי שהיא ולתת לך מרחב חשיבה .אני מציעה לך לפנות לטיפול שיעזור לך להרגיש יותר בטוחה.
מנהלת הפורום שרי וינר