הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.

דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




 X

הי שי, נשמע שאתה מאוד עסוק בניתוח של מצבך ובתשומת לב רבה למה שעובר עליך. אני מבינה גם שקיבלת טיפול תרופתי בעבר, לא ציינת אם גם טיפול רגשי. נשמע לי שבכל מקרה תוכל להפיק משיחות ולהשתמש בהן כדי לעשות סדר בבלבול שעלול להתלוות למצב שאתה מתאר, או לשאלות כאלו ואחרות לגבי המשך הדרך. בהצלחה


שלום טלי, לא ציינת היכן אתם גרים... אך אני מתארת לעצמי שהמטפל של בנכם יוכל לכוון ולהמליץ אם פועלת קבוצה מתאימה באזור. אפשר גם לנסות לברר דרך התחנה הקרובה לבריאות הנפש או דרך קופת חולים. בהצלחה!


שלום לך, זה מאוד קשה ומתסכל להיאבק כל כך הרבה זמן ולהרגיש שאין מוצא. זה שמתעוררת כעת מוטיבציה מסוימת לשנות את המצב- זו הזדמנות שכדאי לקחת אותה בשתי ידיים. קיימות היום גישות טיפוליות רבות שבאות להתמודד עם הפרעת אישיות גבולית, קשיים בוויסות רגשי, אובדנות והתמכרויות (למשל, DBT). נשמע שהורייך קרובים לליבך- אולי הם יוכלו לעזור לך במציאת המסגרת הטיפולית המתאימה עבורך. עוד אפשרות היא לפנות לאחד מאנשי המקצוע שטיפלו בך בעבר (בתל השומר או במקום אחר) ולהיעזר בהם. שיהיה בהצלחה


שלום לך, זה טבעי לגמרי שתכאבי את אובדן התוכי שהיה עבורך דמות קרובה ואהובה. בהתחשב בזה שזה קרה ממש לאחרונה, נשמע שהכי כדאי לתת לעצמך את הזמן להתאבל ולבכות. לרוב זה עוזר להיות במחיצת אנשים קרובים שיכולים להבין את הצער שלך ולתמוך


שלום לך, אפשר להבין שזה מתסכל ומדאיג לחוות שוב את התחושות הללו אחרי שחשבת שהן מאחורייך, אך לעיתים לאחר שינוי תרופתי לוקח זמן להגיע בחזרה למצב מאוזן. הייתי ממליצה להתחיל מפניה לפסיכיאטר המטפל, שבוודאי מכיר את ההיסטוריה ואת הטיפולים הקודמים. בנוסף, שילוב של פסיכותרפיה לצד הטיפול התרופתי הוא המומלץ ביותר במצבים של חרדה ודכאון. בהצלחה


שלום נעמי, פעמים רבות קשה להבין לעומק את המצב הרגשי של אנשים שקרובים אלינו, והקושי לראות אותם במצב הזה, ביחד עם הנסיון לעזור, עלול להיחוות כמו האשמה. ניתן להקביל את הדכאון למחלה, שכמובן שהאדם לא אשם בה ואין לה "סיבה מוצדקת", אך לעיתים האדם יכול (למרות שזה לא פשוט בכלל) לעזור לעצמו להתגבר עליה: לשם ההקבלה- במחלה פיזית זה יכול להיות באמצעות תזונה או פעילות גופנית, ובמצבים רגשיים זה יכול להיות באמצעות פעילות חברתית או נסיון להתמיד בשגרה. ציינת שאת בטיפול- חשוב שתביאי לשם גם את רגשות האשמה שאת מרגישה סביב המצב הדכאוני. שיהיה בהצלחה


שלום דקלה, ההתמודדות עם הריונות, לידה, טיפול בילדים קטנים, וקשיים בריאותיים היא בהחלט לא פשוטה. נשמע שבין הלידות הייתה לך רק הפוגה קצרה להתאוששות. ראשית, הייתי ממליצה לך לחזור לפסיכיאטר שטיפל בך לאחר הלידה הראשונה או לאיש מקצוע אחר שמכיר אותך ואת סומכת עליו (אם יש כזה. אם לא, אפשר להתייעץ גם עם רופא המשפחה שאולי יוכל להמליץ על מישהו בסביבת מגורייך). גם פניה למיון פסיכיאטרי היא אפשרית, שם תיפגשי עם רופא שימליץ כיצד להתקדם ואם אכן האופציה האשפוזית מתאימה לך. אם אינך יודעת מה בית החולים שאליו את משויכת (לפי אזור המגורים) את יכולה לבדוק זאת בקלות מול קופת החולים שלך. שיהיה בהצלחה


שלום מירי, נשמע שעל רקע ההתמודדות עם הפיברומיאלגיה, על אף שהייתה מוצלחת, המפגש עם מחלה/חבלה גופנית נוספת הייתה קשה מאוד. אם אכן כבר עברו שנים ואינך מצליחה להתאושש, כדאי לפנות כעת לסיוע מקצועי. שיהיה בהצלחה


שלום קרינה, ראשית, נשמע שכדאי להמשיך הן בליווי העו"ס והן בטיפול הפסיכיאטרי כל עוד אין אלטרנטיבה. במקביל, יש להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי תחושותייך תחת הטיפול התרופתי בתקופה זו ולחשוב יחדיו אם נדרש שינוי. באשר לליווי הרגשי, קיימות כמה אפשרויות לטיפול מוזל. האפשרות שאמורה להיות הזמינה ביותר היא דרך קופ"ח- בין אם במרפאה של הקופה או אצל מטפל עצמאי בהסדר. בנוסף, ניתן לפנות לתחנה לבריאות הנפש או למרפאה קהילתית באזור מגורייך. כדאי להתייעץ גם עם העו"ס שמלווה אותך כעת, יתכן שהיא תוכל להמליץ על אפשרויות נוספות. בהצלחה


שלום אורלי, נשמע שזו תקופה שבה את זקוקה לתמיכה רבה, וחשוב שתדאגי לעצמך ותקבלי אותה. אין סתירה בין תמיכה מקרובייך לבין טיפול רגשי, להפך. כדאי לפעול בשני הערוצים כדי לוודא שאת מקבלת מענה טוב ככל שאפשר לצרכייך. באשר לטיפול התרופתי, קיימות תרופות שנחשבות לבטוחות גם בהריון. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. כמו כן, ניתן לפנות למכון הטרטולוגי ולקבל מידע מדויק לגבי כל תרופה והאפשרות לנטילתה בזמן הריון. בהצלחה!


שלום שירה, זה באמת לא פשוט להביא אדם לקבל עזרה אם הוא מסרב לכך. ראשית, כדאי להבהיר שסיוע רגשי לא מיועד רק ל"חולי נפש". נסי להסביר לאחיך שקיימות אפשרויות רבות, כגון טיפול ממוקד בטראומה שעבר, אם לתחושתו זהו המקור לקשייו. עוד כדאי לנסות ולהבין האם הוא סובל ממצבו, או מה הדברים שגורמים לו לסבל (ולקחת בחשבון שאלו לא בהכרח אותם דברים שמדאיגים אתכם), ולהציע את הטיפול הרגשי בהקשר לדברים הללו. בהצלחה!


שלום יניב, לעיתים תחושות לא נעימות בגוף יכולות להיות קשורות למצבים רגשיים. אם לא עלה דבר בבדיקות הרפואיות, יש מקום להתייעצות עם איש טיפול (פסיכיאטר או פסיכולוג) על מנת לתת מענה למצב הרוח הירוד, שיתכן שהוא קשור גם לתחושות הגופניות. בהצלחה!