על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

עדי שלום אני ממליצה לך מאוד לפנות לעזרה כלומר לפסיכותרפיה. אפשר באופן פרטי, אפשר דרך קופ"ח ואפשר דרך מרפאה ציבורית לבריאות הנפש. שלושת האופציות טובות. מה שלא טוב זה להישאר לבד עם חווית יאוש כזאת. החיים רצופים עליות וירידות . אבל כששורה עלינו חוויה דכאונית הכל נראה עגום ופסימי וזה דורש טיפול. את יכולה לאמר, 'אבל זאת המציאות'...אולי. וגם אז שווה לפנות לטיפול לראות מה אפשר לעשות כדי לשנותה. ותתפלאי כמה שאפשר... בהצלחה. נעה


פונה יקר מאוד קשה להתייחס לרוב הדברים שכתבת כי יש המון סובייקטיביות בסיטואציה טיפולית כמו בכל קשר. מה שצד אחד אומר יכול להיות מפורש באופן מוטה על ידי הצד השני. זאת שאלה כמה מהחוויה שמתוארת היא חוויה שאתה מכיר מעוד קשרים שיש לך בחיים או שקורית לך רק בטיפול הזה. עם זאת דבר אחד שכתבת כן ברור יותר בצורה אובייקטיבית. זה מאוד לא מקובל ולא נעשה לטפל בשני בני זוג שלא במסגרת טיפול זוגי. כלומר מטפל אינדוודואלי לא אמור לקבל לטיפול את בת הזוג ל המטופל שלו. מעבר לזה אומר רק זאת. מותר גם להפסיק טיפול גם אם זה קשה וכואב. ויש עוד מטפלים שאולי החוויה שלך איתם תהיה אחרת. שיהיה בהצלחה. נעה


פונה יקרה. נשמע שלמרות שהגעתן להבנה לך אין שקט בעניין הזה. כל עוד העמדה של המטפלת מפריעה לך אני ממליצה להביא את הנושא שוב ושוב לשיחה ביניכן. כך תוכלי להבין מה מפריע לך ולגבש החלטה לגבי המשך הדרך. לפעמים דרושה יותר משיחה אחת כדי להתגבר על קושי. על פניו זה יכול להראות כבזבוז זמן שהרי באת לדבר עלהקשיים שלך בחייך ולא על הקשר, אך הקשר ביניכן הוא הכלי שבאמעותו קורה התהליך. אין מנוס מלעבוד עליו. בהצלחה, נעה


בוקר טוב מזל, זו שאלה מאוד כללית, כל מקרה וגופו, בעקרון הקריטריון המקצועי להצדקת משך הטיפול הוא היכולת להצביע על שינוי מתמשך בעקבותיו, בתחילת הטיפול מומלץ לבחון עם המטפל מה משך הטיפול שהוא מעריך כנחוץ. חשוב לבדוק עם המטפל אם קיימות גישות שונות בהערכה של משך הזמן הנחוץ ליצירת שינוי בנוגע לבעיה הספציפית המדוברת.


פונה יקר. אכן כפי אתה מרגיש יש מורכבות רבה במצב שאתה מתאר של מטפל שמטפל גם בכל אחד מבני הזוג וגם בזוגיות. למעשה זוהי פרקטיקה לא מקובלת שכן רוב המטפלים יכירו בכך שהמטפל, בהיותו אדם, לא יכול להישאר עם מבט נקי על זוגיות וגם על הפרטים בה. זאת, אגב, להבדיל ממצב שבו מטפל זוגי נפגש לעיתים עם כל אחד מבני הזוג בנפרד, דבר מקובל מאוד, אבל הדגש הוא שמפגשים אלו הם בשרות הטיפול הזוגי ואינם מהווים טיפול בפני עצמם. אני ממליצה לך לשוחח על כך עם המטפל ובמידה וממשיך לחוש תסכול כה רב כפי שאתה מתאר לשקול לפצל את הטיפולים. כך יהיה לך מרחב בטוח משלך מעבר לטיפול הזוגי. בברכה. נעה


פונה יקר/ה אני ממליצה לשדר לבנך שני מסרים עיקריים. אנחנו פה, אוהבים אותך ורואים אותך ובין השאר נראה לנו שאתה סובל ממשהו שקשה לך לדבר עליו איתנו. המסר השני הוא שכדאי לפנות לעזרה ולא להישאר לבד בסבל וקושי. אם הוא לא נפתח מעצמו לא הייתי מנסה לשאול ולהיכנס למה בדיוק מפריע לו כיוון שעל נושאים של מיניות קשה מאוד לדבר עם ההורים עד שבוחרים לעשות זאת. אגב כאיש קבע אני חושבת שמגיע לו טיפול ללא תשלום. מקווה שאכן יפנה. . נעה


א' שלום. מדברייך נשמע שהנזק והסבל מהטראומה ממשיים וקיימים בחייך גם אם בתחומים מסוימים את מתפקדת היטב. אני ממליצה לך מאוד לפנות לטיפול, רצוי אצל מטפלת שיודעת לעבוד עם טראומה מינית. החשש מזכרונות שווא הוא חשש טבעי אך אין לו ביסוס ממשי. טיפול טוב יכול להועיל לך מאוד. זה נכון שלפעמים בטיפול יש החמרה ברגשות לפני שיש הקלה, זה טבעי כשנוגעים לראשונה בתכנים קשים. אך מציעה לך לא להימנע מטיפול בשל חשש זה. בהצלחה, נעה.


פונה אנונימי שלום רב. בתור מי שעבדה 15 שנה לערך בשרות הציבורי עם קולגות ממקצועות שונים ורמות הכשרה שונות שאני יכולה להעיד שניתן לקבל טיפול מצוין בשרות הציבורי. אנשי מקצוע רבים, בוחרים להמשיך שנים רבות לעבוד בשרות הציבורי כי הם מפיקים ערך מהעבודה בצוות ומהחוויה של לגדל את הדורות הבאים במקצוע. ולמולם יש אנשי מקצוע חדשים בשרות הציבורי, פחות מנוסים אמנם, אך לרוב מלאי מוטיבציה ומוחזקים על ידי סביבה מלמדת ומכילה. ההחיסרון העיקרי וכמעט היחיד בעיני בטיפול בשרות הציבורי היא שהטיפולי נמצא לרוב תחת מגבלת זמן. אם אתה נמצא בטיפול שאתה מרגיש בו טוב..אל תתייחס לחוויות של אחרים. גם כך כל אחד חוויה ונה מהחיים מכל מיני סיבות. רתישאר איפה שטוב ונכון לך. נעה



א.ל. יקר. הסבל שאנחנו סובלים בחיים קשור לא רק לארועי חיים, קשים כל שיהיו, אלא גם למשמעות שאנחנו מייחסים להם. אתה סטודנט לרפואה. יש לך את הזכות למקצוע עם פוטנציאל למשמעות רבה. יש לך משפחה וחברים ששווה לחיות למענם. כבר בשתי פיסות מידע אלו שנתת על עצמך טמון פוטנציאל אדיר. איבדת המון. את הבריאות ואת המראה הכרת. אני משערת תצטרך לעבור תהליך אבל על אבדנים אלו. אבל לאחריו יכולים להיות חיים מלאי משמעות ואף שמחה. מציעה לך להתחיל טיפול פסיכולוגי שיעזור לך לעבור את תהליך האבל וחיפוש משמעות זה. בהצלחה, נעה.


נופר שלום. נשמע שיש מרכיב קומפולסיבי בהתנהגות שלך. כלומר שיש לך יכולת מסוימת לעצור אותה אך הדחף הפנימי חזק וקשה לך להתגבר עליו. אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטרית שתעשה הערכה מה הטיפול המתאים. ייתכן שימליצו לך להתחיל בטיפול פסיכולוגי וייתכן שימליצו לך לשלב מההתחלה טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי שיעזור להתגבר על המרכיב הקומפולסיבי. בהצלחה. נעה


שלמה שלום מציעה לך לא להישאר לבד עם כל המחשבות האלה אלא לפנות לטיפול. ניתן כיום לקבל טיפול פסיכולוגי דרך קופות החולים וכן במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. פנה לטיפול. ויפה שעה אחת קודם. נעה