הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

מיכל שלום, כפי שכתבת בעצמך: ניסית "הכל" כדי לעזור לה, ואני מניחה שהכוונה היא, לצד תמיכה של היועצת, לאותן דרכים אינטואיטיביות, 'טיפים' וזה לא עזר.., כלומר, כנראה שמדובר במורכבות גדולה יותר ולכן צריך יהיה להכיר אותה ואתכם לעומק ולשם כך מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי מעמיק יותר. יחד עם זאת, חשוב להבין שתחרותיות היא לא רק דפוס שיש להכחיד, זה גם "מנוע" רציני ותואם גיל להישגיות, והבעיה מתעוררת - כפי שציינת - כשזה מנהל אותה ומפריע לה להתנהל בנינוחות ובחופשיות. וזה בדיוק השלב בו כדאי לפנות לעזרה. בהצלחה, מיכל


ירדן שלום, לא ציינת כיצד התנהל אצלכם תהליך הפרידה מהחיתולים, אבל הוא כנראה לא הושלם, כיון שלא הושגה שליטה מלאה שמאפשרת לבנך לגשת לשירותים בזמן כדי להתרוקן. בנוסף, לא תארת כיצד אתם מגיבים לעיניין, כי הרי ברור שצריך לעזור לו - ברגישות רבה - להבין את הטעות.... הוא כמובן לא עושה קקי במקום שבו קקי אמור להיעשות. מציעה להגדיר את העיניין מחדש ולקבוע ציפיות ברורות ותמיכה ברורה - "אנחנו נעזור לך עד שתלמד כי אנחנו מאמינים שאתה יכול" . חשוב שיועברו מסרים ברורים ושינתנו חיזוקים מותאמים על הצלחה ועל הישג. בהצלחה, מיכל


עדי שלום, דאגות לגבי יחסים חברתיים משותפות להרבה הורים, ובעיקר להורים שחוו בעצם דחייה או בידוד חברתי. יחד עם זאת, חשוב לנסות שלא להשליך את החוויות שהיו לנו כהורים אל הילדים, ולנסות להתבונן בהם ובצרכים שלהם בנפרד. כלומר, יתכן שלכל אחד מילדייך יש נקודות חוזקה וחולשה שונות, וכמות חברים לפי מה שמתאים להם. לא כל הילדים (כפי שלא כל המבוגרים) הם 'כוכבי המסיבה', לחלקם יש חבר אחד או שניים וזה ממש מספק אותם ונותן להם הרגשה בטוחה. קיימות כיום לא מעט תוכניות התערבות לטיפוח מיומנות חברתית, אם הדאגה שלך גוברת את יכולה לחפש תוכנית כזו שמתאימה לגיל, אולם חשוב לוודא שמדובר באנשי מקצוע מיומנים בתחום. בהצלחה, מיכל


אודליה שלום, את מתארת נער מתבגר שחווה רמת מצוקה דיי גבוהה מאחר ובשלב שבו אמור להעדיף את חברת בני גילו הוא בוחר להימנע ולהשאר קרוב אלייך, באופן שלעיתים מאפיין ילדים שמתמודדים עם דאגות בנוגע למבנה המשפחה. אני מבינה שלא היית מרוצה מהטיפול שהיה בו, אבל האם גם המטפל/ת חשב/ה שהטיפול לא מועיל לו? ומה הוא עצמו הרגיש בנוגע לטיפול? האם כן ייצר קשר קרוב והרגיש נוח בטיפול? לעיתים זה עיניין של 'חיבור' עם מטפל/ת ספציפית ולא כדאי לפסול את האפשרות להיעזר בדרך הזו. את צודקת שטיפול פסיכולוגי פרטי הינו יקר מאוד, אבל ניתן למצוא מענה מסובסד דרך קופות החולים או דרך השירות הפסיכולוגי העירוני, ישנן רשויות שמפעילות שירות למתבגרים דרך 'מרפאות מתבגרים' או דרך שירותי הרווחה. אני מציעה לא לדחות את העיניין כי התבודדות והימנעות בגילו עשויה להחמיר סביב דרישות חברתיות שיילכו ויגברו בהדרגה ומוטב לפנות ולקבל עזרה מתאימה עבורו. בהצלחה, מיכל


מעיין שלום, מהתיאור שלך קשה לדעת האם מדובר ב'בעיה', וניתן אולי לחשוב האם לדעתך הוא חווה מצוקה במצבים הללו, או שבגלל חששות מעדיף להימנע ולוותר באופן שפוגע בהתפתחות שלו. אם מצליח לפתח קשרים משמעותיים עם בני גילו שכוללים יוזמה, היענות ומשחק עשיר ומגוון, הרי שהדאגה לגבי השתלבות בקבוצת ילדים לא-מוכרים צריכה פחות להטריד. בהצלחה, מיכל


שירן שלום, מכיון שהדיבור עבור בנך דורש מאמץ, והשטף הושג רק באחרונה, יתכן שכאשר הוא חווה מתח, הפתעה או בהלה הוא נסוג לדפוס מוקדם יותר ואז מגיב בצרחות. סביר שהכנה מוקדמת ככול הניתן (למשל לקראת כיבוי סרטון) עשויה לעזור, ובעיקר מענה שיהיה דווקא סבלני ורגוע עד כמה שניתן, כלומר דווקא להגיב למצבים הללו בדיבור חרישי ושקט מצידך, כזה שיאפשר לו להירגע ואף ייתן פשר: "אתה נבהלת עכשיו". מעבר לזה, חשוב להבין שאם מדובר בדפוס שברצונך לעזור לו להכחיד, מוטב להפחית את ההתייחסות לזה ולא לתת לעיניין תשומת לב מיוחדת. בהצלחה, מיכל


שלום רב, מציעה להתייעץ תחילה עם רופא ילדים, ובהמשך עם נוירולוג. זה נכון שטיקים עשויים להתפתח גם בגלל מתח נפשי וסטרס, אבל כדאי לשלול תחילה אפשרויות רפואיות. ורק לאחר השלב הרפואי להמשיך לבדוק את המרכיב הנפשי. בהצלחה, מיכל


מאי שלום, מהתיאור הקצר שלך קשה לדעת "מה יש" לבתך, אבל בוודאי שלא הייתי ממהרת לקבוע שמדובר בהפרעה נפשית מסוג כפייתי-טורדני או אחר. את מתארת קפיצת מדרגה כלומר יתכן שהיא גם נהנית מבדיקת הגבולות הזו, ויתכן שאווירת החופשה/קייטנה/שינוי שגרה גם כן מזמנת את זה. אם להרגשתך זה לא עיניין תקופתי שהוא ממקור של משחק או תגובה לשינוי כלשהו, אני מציעה לפנות להתייעצות עם פסיכולוג/ית התפתחות/ית. בהצלחה מיכל


מאירה שלום, ראשית טוב מאוד שפניתם לטיפול רגשי עבורו: גם אם את לא רואה את ההתנהגויות שמתוארות בגן בסיטואציות אחרות, סביר שהוא לא ממציא את זה, ואכן חווה מצוקה משמעותית בהקשר החברתי מחוץ לבית. לגבי השאלה האם לפנות לאבחון, אני חושבת שכדאי להתייעץ על זה עם המטפל/ת שלו. בהנחה שמדובר באשת מקצוע מהימנה, עם השכלה רלוונטית וניסיון משמעותי בטיפול בילדים צעירים, היא אמורה לדעת להעריך בתוך פרק זמן של מספר שבועות האם המטרות שהיא זיהתה בראשית הקשר איתו נמצאות בתהליך שינוי והתפתחות, או שמא כדאי להעמיק את ההבנה אודות מקור הקושי באמצעים נוספים.למרות שיתכן שצריך יהיה גם לפנות לפסיכיאטר בהמשך, קל יותר לרוב לפנות תחילה להערכה פסיכולוגית, על ידי פסיכולוגית מומחית לטיפול ולאבחון בגיל הרך. בהצלחה מיכל


שלום ירון, ראשית חשוב לציין לטובה את העובדה שהתיישבתם עם בנכם לדבר על החוויה הקשה ולתת הזדמנות לעיבוד של האירוע, חוסר האונים שכל אחד מהצדדים חווה: אימו כשנבהלה ולא הבינה את הציור, בנך כשנאלץ להצטדק בפניי אימו, ואתה שהיית קרוע ביניהם. לעיתים קשה לנו כהורים לקבל הצצה לעולמם הפנימי של ילדים, וציור הוא בדיוק הזדמנות כזו. גם אם לא היה זה ציור של יום השואה, הרי שלילד מותר לבטא את כל מחשבותיו ורגשותיו בציור - לזה בדיוק נועדה האומנות: ביטוי עצמי, ואיזה מזל שיש לנו כבני אדם הזדמנות כזו. חשוב לחזור על המסר לפיו אתם אוהבים אותו בכל מחיר וסומכים עליו, ושמותר לו לצייר כל דבר. וגם, להדגיש את המסר שאם הוא נבהל ממשהו או מודאג, הוא מוזמן לבורא לדבר אתכם על זה, בדיוק לשם כך יש משפחה. בהצלחה, מיכל


תבל שלום רב, את צודקת, בהחלט כדאי לערוך אבחון מקיף מאחר ומדובר בנער שמתמודד כבר הרבה זמן עם קשיים מסוגים שונים, שקשורים גם להתנהלותו הרגשית-חברתית וגם להיבטים לימודיים. מציעה לשם כך לפנות לאבחון של פסיכולוג/ית קליני/ת שמיומנת באבחון בני נוער ולא להסתפק בהערכה של מאבחנ/ת דידקטית. אפשר גם להתייעץ לשם כך עם השירות הפסיכולוגית החינוכי ברשות המקומית שלכם, בחלק מהתחנות יש שירותי אבחון מקיפים, אבל גם אז לוודא שההתמקדות לא תהיה רק בתפקוד הלימודי שלו ויילקחו בחשבון הבטים נפשיים. בהצלחה, מיכל


ניבה שלום, מאוד קשה לענות על שאלתך מבלי לדעת על היבטים נוספים במהלך ההתפתחות של בתך, הכרחי מידע אודות התגובתיות החושית שלה, הויסות העצמי, מיומנויות הקשב והשליטה ועוד ועוד. מציעה שבתור התחלה תפנו למרפאה בעיסוק שתוכל להתרשם ממנה ולשקול את הצורך בטיפול ו/או בהערכה התפתחותית מקיפה יותר. בהצלחה, מיכל