על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום לך ממה שאת מתארת מערכת היחסים עם אמך היתה מאז ומעולם מורכבת וטעונה. על פניו ניתוק קשר יביא להקלה. אבל הנסיון מראה, שלניתוק קשר בתוך המשפחה יש מחיר נפשי יקר לכל המעורבים והוא אינו מומלץ למעט מצבי קיצון. מצד שני, אין סיבה שתקבלי את האופן שאימך מתנהגת. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תלמדי לזהות את הדינמיקה שמתרחשת ביניכן, להבינה ומתוך כך להתחזק וללמוד איך לשים גבולות להתנהגותה של אימך. בהצלחה, נעה


מיטל שלום. ראשית חשוב לי מאוד להגיד לך שאין לך במה להתבייש. זוגיות ארוכת שנים היא דבר מורכב מאוד ורבים מתקשים לקיים זוגיות טובה לאורך שנים. אצל זוגות רבים כאשר הילדים גדלים ופונים לחייהם הקשיים בזוגיות מתגלים ואף מחמירים כי כבר אין פרויקט משותף לנהל. את לא חריגה בכך. אני מציעה לך לפנות לטיפול. אם קשה לך לספר על כך לקרובייך אז תחכי ואל תספרי בשלב ראשון. את לא חייבת הסברים לאיש. אם אין לך אפשרות לממן טיפול יש אפשרות לקבל טיפול מסובסד דרך קופות החולים או אפילו בחינם דרך המרפאות לבריאות הנפש . בטיפול תוכלי להתחזק ולבדוק עם עצמך מה ברצונך לעשות לגבי הקשר. אפשרות נוספת היא כמובן לפנות לטיפול זוגי שבו תוכלו לבדוק ולנסות לשקם את הקשר. אם את עוד לא מרגישה חזקה מספיק לטיפול זוגי אני ממליצה לך להתחיל בטיפול פרטני ולשמור על האופציה הזו להמשך. בהצלחה, נעה


טלי שלום. נשמע לי שיש קשר טיפולי טוב ובטוח ומרחב מתאים לנסות משהו אחר. החשש לאבד שליטה ולהתפרק הוא טבעי כמו גם החשש מתלות אולם כדי לטפל בעצמך באמת יש חשיבות רבה לתת לאדם אחר לעזור לך. לגבי תגובתה של המטפלת, אל תחששי. מטפלים רגילים מאוד לבכי וכאב ויודעים מה לעשות ומה להגיד במצבים אלו. (לא סתם יש לנו תמיד טישו על השולחן) אני בטוחה שהמטפלת תראה בכי והתמסרות שלך לתלות בה התקדמות מבורכת הטיפול ולא עול. שיהיה בהצלחה. נעה


אבי שלום. נשמע שחלק מהקושי שלך אולי נובע מחרדה חברתית. חרדה חברתית יכולה להיות מאוד מגבילה ולפעמים אפילו משתקת את היכולת לתפקד בעולם. ממליצה לך לפנות לטיפול. אפשרות טובה היא טיפול קבוצתי. במרחב של טיפול קבוצתי ניתן יהיה לתרגל וללמוד להתמודד עם החרדה החברתית במרחב בטוח ומכיל. שיהיה בהצלחה. נעה


אלה שאלות מאוד משמעותיות ורחבות שגם אנשי טיפול הנפש מתלבטים בהם לעיתים. בעיקר במצבים הגבוליים בין שתי אבחנות. על מנת לאבחן מצב כזה או אחר נדרשת בדיקה מעמיקה על ידי איש/אשת מקצוע שייקחו בחשבון את הרקע ואת המצב ברגע הבדיקה. אגב לפעמים הטיפול הוא דומה גם אם האבחנות שונות. לעיתים יינתן למשל טיפול אנטי פסיכוטי גם למי שסובל מהפרעת אישיות עם גלישות. בסופו של דבר המטרה היא להגיע למצב שאדם יציב ומסוגל לתפקד במרחבים של חייו. לגבי השאלה האחרונה. לעיתים גם אדם עם הפרעת אישיות מצליח לשמר קשר זוגי ארוך טווח שכן אם יש התאמה ויכולת של הצד השני להכיל את הקשיים של אותו אדם אז קשר יכול להימשך. אבחנה תמיד נעשית בראיה רחבה של כל התפקודים. אני מודעת לכך שהתשובה שלי לא עונה על השאלות ישירות. את האבחנות עושים בסופו של דבר על פי ספרי אבחנות DSM. ו ICD וניתן לראות באינטרנט את ההגדרות של כל אבחנה. אולם האבחנה היא לעולם לא על סמך רשימה בלבד אלא נשענת גם על הניסיון הקליני של נותנת האבחנה. נעה


דידי שלום ממה שאת מתארת אחיך מאוד קשה עם עצמו ועם הקרובים לו. התנהגות כפי שתיארת קרוב לוודאי קשורה למסרים ההוריים שהופנמו, לאלימות שספגתם בילדותכם ואירועי חיים נוספים. כל אחד מושפע אחרת מיחס אלים בילדות. נשמע שאת הצלחת לשמר ראיה יותר אופטימית ובריאה כלפי החיים ואחיך מתקשה יותר. אני מקווה בשבילו ובשבילך שבשלב מסוים ימצא דרך לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת שיוכל לרכך במשהו את האופן שבו רודה בעצמו. בהצלחה בהמשך. נעה


יעל שלום. בטיפול פסיכולוגי תוכל המטפלת (או המטפל) לעזור לך להבין מה מפריע לשמחת החיים ולתפקוד שלך ומתוך ההבנה יצמחו גם הרעיונות מה אפשר וצריך לעשות לגבי כך. מדובר בשאלה מצד אחד כללית מאוד ומצד שני גם אישית מאוד ולכן אין לי עצה אחרת חוץ מלא לחכות...ללכת לטיפול ולקבל עזרה שתשפר את איכות חייך.


פונה יקרה רגעי משבר כאלה קורים לעיתים בטיפול. בסופו של דבר גם מטפלים הם בני אדם שאומרים לפעמים את דבר מכאיב. חבל מאוד לסיים כך טיפול של שלוש שנים עם תחושת פספוס כה גדולה. אני מציעה לך לקבוע עם המטפלת פגישה נוספת שבו לפחות תוכלי לאמר לה שנפגעת ותוכלו, בשאיפה, ללבן את שארע. יכול להיות שתוכלו לחזור ולעבוד יחד ואולי לא. אבל לפחות תדעי שניסית ולבטח תלמדי משהו על האופן שבו את מגיבה למצבי חיים שכאלה. בברכה, נעה


פונה יקר. אני שומעת שהנושאים שקרו לפני מספר שנים עדיין מעסיקים אותך ומסעירים. לצערי הפורום אינו מקום שבו ניתן לענות על השאלות האלו. זה לא יהיה מקצועי ובוודאי לא מדויק, לתת אבחנות באופן כזה. ממליצה מאוד להפנות שאלות אלו לאנשי המקצוע המתאימים. השאלה, מה האבחנה שלי, היא שאלה ליגיטימית ויש לה חשיבות טיפולית. בהצלחה. נעה


דנה שלום אין שום סיבה שתחיי כל חייך עם שנאה לאנשים מה עוד שאת מספרת שזו החוויה שלך רק בשנה האחרונה. אני ממליצה לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי. בטיפול תוכלי להבין מה גרם לשינוי הזה בחוויה שלך ותוכלי ללמוד להגיב בצורות יותר אפקטיביות. בהצלחה נעה


אור שלום הערות למתבגרים (וגם למבוגרים) אודות חשיבות הפעילות הגופנית לרוב אינן יעילות ונחוות כביקורת. היי בטוחה שהוא יודע מהמדיה ומהסביבה על חשיבות הפעילות הגופנית אך כנראה קשה לו לגייס את הכוחות לכך. את מספרת שגם את לא אוהבת שמעירים לך והדבר אינו מפתיע. מה שניתן לעשות הוא לתת דוגמא אישית של אורח חיים בריא. דבר נוסף שרצוי לעשות זה לשאול את בנך האם מרגיש שזקוק לעזרה כלשהי מכם. אם משהו מפריע לו או קשה לו. אולי כך תוכלי להבין מדוע הוא כל היום מול המחשב ולעזור לו בכך. בהצלחה. נעה


מור שלום לא נכון מקצועית שאענה לשאלה לגבי טיפול שמתקיים ואיני מעורבת בו. אגיד משהו כללי שאולי יוכל לעזור לך במשהו. טיפול הוא תמיד בין שניים. המטפל והמטופל הם שני בני אדם עם כל המורכבות שבכך ומה קורה בטיפול הוא אינטראקציה בין שניים. כמובן שהמטפל מעצם תפקידו אחראי לעשות כל מה שיכול שהטיפול יעבוד טוב אבל לפעמים יש תקופות שדברים לא עובדים חלק. זה יכול להיות בגלל שקורה משהו בחיי המטפל, משהו שקורה בחיי המטופל או משהו באינטראקציה בין שניים. בכל מקרה שם המשחק הוא לדבר. לדבר על הדברים. להציף בעיות וללמוד ממה שעולה. הרי גם בחיים שמעבר לטיפול קורים מצבים שהצרכים שלנו לא נענים. ההבדל הוא שבטיפול אפשר לדבר על כך. מציעה לחזור ולדבר על הקשיים. אין תחליף לכך. בהצלחה. נעה