שאלה: מה לעשות לגבי מטפלת - (יהודית)
הי, אני הולכת לטיפול כבר יותר משנתיים בעקבות משבר במשפחה, המטפלת בהתחלה מאוד עזרה לי, היא הבן אדם הראשון בחיים שלי שקיבלתי ממנו יחס טוב בצורה נכונה ואני מלאת הכרת הטוב אליה, היא פשוט מילאה אותי בטוב. בשנה האחרונה משהו השתבש, (הכוונה מתחילת המלחמה) היו פעמים שהרגשתי שהיא כועסת עלי, רציתי לשאול אותה למה אבל פשוט לא הצלחתי, בסוף כן שאלתי בצורה עקיפה והיא אמרה שזה בעיה שאני לא אומרת דברים עד הסוף וזה מגיע מחוסר אמון שיש לי בה. הסברתי את עצמי והגענו כאילו להבנה. אחרי זה היו עוד כמה תקלות בדרך, באופן כללי היא בן אדם מאוד טוב והיא גם נחמדה, אני לא אומרת שהיא רעה אלי, אבל יש איזשהו קוצר רוח וחוסר סבלנות. כשהיחס הזה התחיל, לא ידעתי היכן לשים את עצמי מרוב צער וגם פחדתי מאוד שהיא תרצה לסיים את הטיפול אבל עכשיו אחרי כמה וכמה חודשים במצב הזה אני חושבת אולי כדאי לי לסיים את הטיפול, אני מרגישה שהיחס שלה ממש משפיע עלי לא טוב מבחינה נפשית (בשבועות האחרונים אני ממש לא מרגישה טוב מבחינה נפשית - זה כמובן עוד כמה דברים חוץ מהמטפלת, אבל בעבר היא היתה החלק שאיזן את זה), מה לעשות?
תשובה: מה לעשות לגבי מטפלת - (נעה מצגר גרנות)
פונה יקרה. אני שומעת את המצוקה שלך והגעגוע לחוויה הקודמת שהיתה בטיפול.
יכולות להיות מספר סיבות לשינוי בחוויה בתוך טיפול. חלקן קשורות למטופל (מהקורה אצלך בנפש כשאת מתקרבה ומרגישה שאדם אחר נהיה משמעותי עבורך), חלקן למטפל (לדוגמא גם המטפלת שלך חיה מאז המלחמה במציאות אחרת שיכולה להשפיע על כמה היא יכולה להיות סבלנית) וחלקן למה שקורה בקשר עצמו בין שתיכן.
חשוב ומומלץ מאוד לא לסיים טיפול בלי לתת סיכוי אמיתי להבנת מה שקורה. פעמים רבות דרך ההבנה גם חל שיפור בקשר שאולי יעזור לך להרגיש שוב טוב בטיפול.
ממליצה לפתוח את הנושא שוב עם המטפלת. גם אם ההחלטה תהיה להפסיק את הטיפול יש לכך ערך עבורך שלא תסחבי איתך חוייה נטולת פשר.
מקווה ששיחה בנושא עם המטפלת תקל עלייך.
נעה