טיפול בחרדה

באשר לטיפול בחרדות יש שני מסלולים לטיפול, או טיפול פסיכולוגי המתמקד בטיפול בחרדות והתמודדות איתם, דרך נוספת להתמודדות עם החרדה נעשית בעזרת תרופות ייעודיות לטיפול בחרדה. לרוב שימוש תרופתי נעשה במקרה יותר קשים של חרדה.

טיפול פסיכולוגי בחרדות נעשה על ידי כמה שיטות טיפול (הרחבה על כל אחת למטה), החל טיפולים דינמיים, טיפולי CBT, טיפול התנהגותי ועוד.

ממה נגרמת חרדה?

חרדות יכולות להיגרם מהמון גורמים שונים, אין גורם אחד לחרדה והסיבות להופעתה משתנות מאדם לאדם, לא תמיד גם אפשר לשים את האצבע על הגורם הראשי לחרדות, אשר יכולות להיווצר מאינספור גורמים שונים, החל ממבנה האישיות של האדם, אירועים שקוראים לו בחיי היום יום, או משלל גורמים שונים.

חרדות גורמות לשינויים פיזיולוגים וכמובן שינויים במצב המנטלי של האדם הסובל מחרדה.

מה קורה לגוף בזמן חרדה?

חרדות גורמות לשינויים פיזיולוגים בולטים, תסמינים כמו דופק מואץ, מתח בשרירים, לסת נעולה, תחושת יובש בפה, הזעה מואצת, בחילות ושילשולים, שינויים אלה לא אחידים ומשתנים בין אדם לאדם. מעבר לתופעות פיזיות יש גם השפעה מנטלית על הסובל מחרדה שיוכלה להתבטא בעצבנות, התכנסות בתוך עצמו, ואף סימנים קיצוניים פיזיים מוקצנים יותר בו האדם עלול לסכן את עצמו.

איך מאבחנים חרדה?

את האבחנה לחרדה רצוי לקבל מאיש מקצוע (פסיכולוג, רופא משפחה או פסיכיאטר), האבחון נעשה על סמך בדיקות קליניות שמבצע המטפל, אלה נעשות על סמך דיווח של המטופל, לגבי האבחנה של הרופא

את האבחנה נותן איש מקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה) על סמך בדיקה קלינית (על סמך התסמינים שהוא רואה ועל סמך דיווחיו של המטופל). במידה ואתם מרגישים תסמינים ותחושות חרדה, רצוי ללכת לאיש מקצוע שיכול לאבחן ולסייע לכם לטפל בעצמכם.

סוגי חרדה נפוצים

חרדה חברתית

אנשים הסובלים מביישנות קיצונית או מודעות עצמית מוגזמת עלולים לחוש חרדה הנגרמת מאי נוחות להשתתף במצבים חברתיים יום יומיים. בדרך כלל יוכלו לתפקד בסביבת מכרים קרובים או משפחה אך במפגש עם אנשים חדשים, מצבים הדורשים השתתפות בשיחה חברתית או בפורום רחב, אותה חרדה עשויה להתפרץ. החרדה החברתית מנהלת את חייהם והם יעדיפו להימנע ממצבים אלו. דמיון וחשיבה שלילית עשויים ליצור הכללה של מצבים למצבים חדשים אשר יעוררו חרדה מה שעלול לגרום לצמצום גדול יותר של הפעילות החברתית ולהחמיר את הפגיעה בתפקוד.

פניקה (הפרעת אימה)

בהלה פתאומית. על פי הסיווג האמריקאי הפרעת פאניקה הינה חלק ממצבי חרדה המתרחשים כאשר אין איום מציאותי ממשי חיצוני. התקף האימה מאופיין בתסמינים נפשיים וגופניים בעוצמה כה רבה עד כי האדם עשוי לחוש כי הוא חווה התקף לב. התקף אימה מתחיל בפתאומיות, מגיע לשיאו תוך עשר דקות לערך ונמשך כעשרים דקות. לקריאה נוספת: חרדה.

פחד

תחושת אי שקט המתעוררת בעקבות חשיפה לסכנה או מחשבה על גורם הנתפס כמאיים או מסכן. בניגוד לחרדה, פחד הינו תגובה הישרדותית לגירוי מוחשי, סכנה ממשית. הפחד הוא השומר על האדם מפני מוות ומאפשר את הישרדותו.

חרדת זרים

מונח מתוך תיאוריות ההתפתחות החברתית המתאר מצב רגשי של תינוק בסביבות גיל 9 חודשים. בשלב זה (אצל חלק מהתינוקות בגיל מוקדם יותר) לומד התינוק להבחין בין ההורים הדמויות המשמעותיות המטפלות בו לבין האחרים ולכן כאשר הוריו נפרדים ממנו הוא חש ננטש. במקביל, האחרים הלא מוכרים נתפסים כזרים כי מסמלים את היעדרותם של ההורים. שלב זה הינו נורמלי וחולף.

חוסן נפשי (resilience)

יכולתו של אדם להתמודד במצבי לחץ ואיום ולהסתגל לשינויים קיצוניים בנסיבות חייו. אנשים שונים רוכשים במהלך חייהם תחושת שליטה ומסוגלות המאפשרת להם לחוש קומפטנטים במצבי משבר ולאחריהם להרגיש מחוזקים. חוסן נפשי היא תכונה נרכשת ברובה. לאנשים שונים ערוצים שונים המאפשרים להם חוסן נפשי- יצירתיות, אמונות ועוד.

פוביה

פוביה היא הפרעה פסיכיאטרית השייכת לאשכול הפרעות החרדה. גורם ספציפי (אובייקט, פעילות או סיטואציה מסוימת) המעורר פחד כרוני ומוגזם. זוהי חרדה נקודתית ולא רציונלית מאלמנט שאינו מעורר פחד בדרך כלל, כמו למשל ממקומות פתוחים וציבוריים (אגורפוביה), ארכנופוביה (פחד מעכבישים), או מאהבה (פילופוביה). לקריאה נוספת: פוביות.

פרנויה

מצב פסיכוטי שמלווה בפחד ומחשבות שווא אודות היותו של האדם נרדף על ידי אחרים. הפרנויה מופיעה לרוב כסוג של מחלת הסכיזופרניה (סכיזופרניה פרנואידית). לעיתים נגרמת פרנויה משימוש בסמים. הפרנואיד עשוי להסגר בבית או להאמין כי העוקבים אחריו מנסים לפגוע בו עד כדי מעקב אחריו באמצעים שאינם הגיוניים. הטיפול בפרנויה יכלול לרוב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.

טיפולים נפוצים לטיפול בחרדה

טיפול CBT

מחקרים רבים הראו כי טיפולי CBT יעלים במיוחד לטיפול בחרדות ואפילו ניתן לטפל בחרדה תוך זמן קצר יחסית, הטיפול נותן לאדם כלים חדשים להתמודד עם החרדות, מאפשר לו לזהות דפוסי התנהגות אשר מגבירים את החרדה, דרך הבנה של דפוסים אלה ניתן להתמודד עם החרדות ולהפחית אותן באופן ניכר או אפילו לחלוטין.

טיפול התנהגותי לטיפול חרדה

בנוסף ל-CBT שהוא טיפול התנהגותי בפני עצמו קיימים עוד מספר טיפולים התנהגותיים אשר מסייעים למטופל להתמודד עם החרדות שלו, החל מ-הקהיה שיטתית, טכניקות דמיון מודרך והרפיה, ועוד שלל שיטות אשר מתמקדות בהתנהגות המטופל והקניית הרגלים בריאים יותר אשר לא מעלים את סף החרדה.

טיפול בקבלה ומחויבות (ACT)

מדובר למעשה בשיטה אשר מתבוססת על טיפול CBT ולמעשה מכונה "הדור השלישי" של הטיפול, מטרת גישת ה-ACT הינה לסייע בהפחתת הסבל על ידי גמישות פסיכולוגית, אשר נותנת למטופל סל כלים חדשים להתמודדות עם החרדה.

טיפול תרופתי לחרדות

ניתן לטפל בחרדות גם דרך קבלת תרופות אשר מסייעות להתמודדות עם החרדה, תרופות אלה ניתנות רק על ידי אבחון מקצועי של רופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר, מחקרים רבים הראו כי תרופות אלה יעילות לטיפול במקרים שונים של חרדה ועשויות לעזור אף במקרים קשים במיוחד.