הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום גיל ההתבגרות

פורום גיל ההתבגרות

הורים מדברים התבגרות 13-15 מנהל פורום רועי אזולאי
רועי אזולאי מנחה הורים ומשפחה פרטני ובקבוצות בגישה האדלריאנית, פורום גיל ההתבגרות
בעל B.A במדעי הרוח והחברה וm.A בחינוך. מאמן אישי ומומחה לגיל ההתבגרות. מנהל פנימייה לנוער בסיכון.

ברוכים הבאים לפורום גיל ההתבגרות.

גיל ההתבגרות הינו שלב בחיים מאתגר, חשוב ובעל השפעה רבה בהתפתחות האדם, בעידן בו אנו חיים האתגר הופך למאתגר שבעתיים, הורים רבים מחפשים כילים ודרכים בכדי להצליח להתמודד עם אתגרי הגיל בצורה מיטבה ובמקביל המתבגרים עצמם רוצים לחוש את חווית הבגרות והעצמאות לה מייחלים משחר ילדותם. הפורום ישמש כקרקע פוריה להעלות סוגיות, שאלות ושיתופים מהתמודדות היום יום עם אתגרי הגיל ובכלל עם החוויה ההורית אשר מתמודדת עם שלב חדש, אחר ולעיתים לא מוכר.

בפורום אתייחס ואתן מענה התחלתי וראשוני לשלל הסוגיות שיעלו כאן, כאשר אתם מוזמנים להעלות סוגיות שונות ומגוונות עימם אתם מתמודדים.

בהצלחה!


 X

שלום ליאנה, בגיל ההתבגרות קורה לעיתים קרובות שהבחירות שנעשות הן אמוציונליות כאשר המוטיב המרכזי הוא צורך בשייכות והלהרגיש אהוב ומקובל. מערכת יחסים שגוררת את ביתך לבכי על בסיס קבוע בהחלט לא נשמעת נעימה וכפי הנראה ביתך רואה בה דבר חשוב על אף שלעיתים היא מוציאה ממנה דברים לא נעימים. אני שומע את דאגתך אולם ביתך ואת צריכות לשוחח ולהבין מדוע הקשר ככ חשוב? מה יש בקשר הזה שהוא משמעותי לה עד כדי כך שהיא מסכימה להיות במקום הזה. גם הנושא שהיא מבינה אך ברגע האמת בוחרת אחרת הוא נקודה לשיחה בכדי להבין יחד איתה מדוע היא חוששת ליישם את מה שמאמינה בו את יכולה לשוחח איתה מבלי לשפוט או לבקר שכן ביתך גדולה ומסוגלת כבר לעשות בחירות בעצמה, באופן כללי ללא קשר לנושא זה להיות בקשר שהחוויה היא השפלה זה אינו דבר תקין וכאן עולה השאלה אם גם היא חווה זאת כך או שזו התחושה שלך. חזקי את ביתך ועזרי לה להאמין בעצמה ולסמוך שהיא שווה ובעלת יכולות את ההחלטה האם הקשר טוב לה או לא היא צריכה לקבל. בהצלחה


שלום אלנה, מדברייך ניתן לשמוע את הדאגה הרבה. יש לציין כי אכן הפרש גיל כזה בעוד מדובר על קטינה אכן מטריד. לצד זה חשוב להבין משהו מרכזי. הקשר בינך לביתך הוא פקטור משמעותי בסוגייה זו, כיון שכל צעד של מניעה מצדך עלול לגרור התנגדות ואז קיום קשר בסתר או בהחבא. חשוב מאוד דווקא בקושי זה להיות איתה, לברר על פשר הקשר, מדוע היא בעלת מוטיבציה לקימו, לדעת פרטים אודות הבחור, בהחלט להיות מעורבת אך עם זאת לעמוד לצידה. חשוב להבין שלעיתים בגיל ההתבגרות יש נטייה ללכת למקומות שונים ממה שאנו ההורים מאחלים להם ומנסים לכוונם לשם, דרך זה היא מגדירה עצמה כבוגרת וגדולה. מאוד חשוב שיהיה שיח פתוח בינכן ואת בהחלט יכולה לאמר לה את דעתך ואף להביע חשש כפי שאת מרגישה. אני לא חושב שתוכלי למנוע את הקשר בדרך של איסור ומניעה, אך כן תוכלי להיות מעורבות בליווי שלה וייתכן שההבנה לגבי הפער בקשר תבוא ממנה. בהצלחה


שלום אושרי, ראשית כל הכבוד על השיתוף והפנייה לקבלת עזרה, מתוך דברייך נשמעת התמודדות לא קלה עם זאת חברים פרטים , האם צוות בהס יודע? שיתפת יועצת או מורה בעניין? האם ההורים יודעים על ההתמודדות? אני ממליץ לך לשתף את הדמויות הללו בכדי לקבל עזרה אמיתית, ואף אולי לשקול יחד איתם פנייה לטיפול. לא מומלץ לשמור דברים בבטן, שכן תמיד ניתן לשפר דברים. שתף , ופנה לקבלת עזרה . בהצלחה


שלום רב, ראשית אציין כי לעיתים קרובות קבלת המחזור מייצרת תחושת בושה בקרב מתבגרות והן מרגישות כאילו "רק להן" זה קרה. חסרים לי פרטים אודות מע' היחסים בינכן אך בוודאי ניתן לאמר כי על ידי גישה אוהדת ובטוחה ביתך תרצה לשתף אותך שכן לרוב הנערות זקוקות להקשבה בנושא כה אינטימי זה. אני מציע לעקוב אחר העניין ולנסות לגרום לרצות לשתף עי שיחה כללית בנושא, לייצר מעיין "הרחקה" כלומר השיחה לא עליה ולא פולשת טרם היא מוכנה, אלה שיחה בעניני נשים ואמירות בטוחות כגון זה מוכר, כולן מתבגרות וכדומה. בהצלחה


שלום רב, ראשית מאחל רפואה שלמה לבנך. מדברייך עולה תחושת אכזבה מכך שציפית להתעניינות גבוה יותר לשלום בנך ואני חושב שהצדק עימך, ראוי שבהס יצור קשר יתעניין ואף יציע עזרה. עם זאת אני מציע לא לשקוע באכזבה אלה דווקא ליצור קשר עם בהס להביע את התסכול ולבקש שיעשו יותר לטובת תחושת בנך. קשה להצביע מה גרם לזה, אך לא הייתי ממהר לתייג זאת כאילו "לא אכפת" להם, צרי קשר עימם ספרי על הציפייה שלך, ותבקשי מהם גילוי מעורבות,ביקור וכל מה שיסייע. גם את החברים הייתי מציע לזמן אליכם. כרגע מה שחשוב שיחלים ויעשה זאת עם תחושה טובה בלב. בהצלחה


שלום רב, הפורום עוסק בשאלות בנושא גיל ההתבגרות שהורים מעלים להתייעצות, אני מציע שתפנה את השאלה לפורום מותאם. בהצלחה


שלום רב, ראשית יש לציין כי חסרים פרטים להבנת המקרה במלואו, מתוך מה שעלה אציין כי אכן גיל ההתבגרות מתפרש ומאופיין אצל כל מתבגר אחרת, הסתגרות והזדהות ( כוכב פופ) הם אחד מהם. אני מציע לא לשקוע בדאגה אך כן למצוא דרך להגיע אליה לשיח פתוח, ראשית גלי עניין בעולמה נסי להתחבר דרך מה שחשוב לה, ואל תאפשרי לדאגה להוביל אותך. במסגרת השיח אמרי לה את שאת חשה, פתיחות וכנות חשובים לקשר. היי בטוחה שקשר יחס ותשומת לב חשובים לה גם אם כרגע נמנעת. המפתח טמון תמיד בהתמדה, והקשבה לצורך המתבגר, אני מבין לקושי ולדאגה אך עם זאת היי אקטיבית בכך שתרגיש שאת מתעניינת ומעוניינת


שלום רב, אתם מתארים בית שמורכב משלושה מתבגרים ושני הורים והסיטואציה אינה פשוטה, עולה מדברייכם תמונת מצב שמצריכה חשיבה והכרות עם הסיפור המשפחתי לעומק. אני ממליץ לכם לפנות להדרכת הורים בכדי שתוכלו לקבל כלים משמעותיים בנושא


שלום רב, ראשית ידוע ומוכר כי גיל ההתבגרות מאופיין ברצון עז לזכות בקרבה של קבוצת השווים ואפיון נוסף הוא מרחק מה מההורים, זוהי תחילתה של הגדרה עצמית, נפרדת תוך גילוי עניין בעולמות תוכן חדשים. בהתייחסות לשאלה של זו לא מלחמה אבודה, בעיקר כיון שזו לא מלחמה. הבן שלך השאר אומר לך שלא מכובד לא לענות לאסמס למעשה מנסה לאמר לך "אמא חשוב לי להיות מקובל,מעודכן ושייך" הדרך שלך צריכה להיות לא בעיסוק הפלאפון כי אם בניסיון להבין מה עובר עליו, שוחחי איתו על מקומו החברתי, עודדי אותו לשיחה כאשר הוא לא מרגיש כפייה אלה התעניינות של ממש. כבדי את הצורך הזה שלו, אמרי לו שאת מבינה ועם זאת הציבי גבול באשר לארוחות וזמנים משפחתיים. כאשר ירגיש מובן, יהיה לו קל יותר להתחשב בבקשות שלך ובחיבור המשפחתי בהצלחה


שלום לכם, קראתי בעיון רב את דבריך ואת המורכבות , נשמע כי אתם מתמודדים עם מצב בו "רב הנסתר" וכי הדברים נעוצים במצב רגשי חברתי, אני ממליץ בכדי להעמיק את ההבנה ולהציע דרכי גישה וטיפול לפנות להדרכת הורים בכדי להרחיב את היריעה ולקבל כלים. תודה רבה


שלום רב, ראשית אומר כי הסוגיה עצמה של השוואה לסביבה הינה מוכרת בגיל ההתבגרות, ובהחלט מוכרת בין אחים. חשוב להתבונן בדרך בה כל אחד מילדכם מקבל מקום באמצעותכם, ילדים יכולים לקנא זה לזה, ויכולים לפרגן, הכל תלוי במידת הביטחון שקיים לכול אחד מהם ובחווית היחדיות שכל אחד מהם מרגיש. אומנם התיאור שלך נוגע לנושא ספציפי אך אני מניח כי נושא ה"מקום" קיים אצל ביתך בעוד מקומות ולא נולד רק סביב הצטיינותו של בנך הצעיר בלימודים. למעשה בהערותיה היא מבקשת משהו, היא רוצה לחוש מוערכת, מורגשת ובעלת ערך. אני מציע ללכת לכיוון העצמה שלה, ראשית סביב היותה בכורה ובת 17, הפער בינהם גדול מספיק בכדי שתוכל לחוש את היתרונות שגילה מאפשר לה. שנית אני מציע להרבות בשפה מעודדת, לנצל הזדמנויות לשיחות על ערכה, תרומתה ונחיצותה, לחלוטין אין צורך"להעלים" את ערכו של אחיה הצעיר אך בהחלט לכבד את רגישותה, לא להפריז ומאידך לדאוג שהיא מקבלת חווית הערכה מכם במקביל לעיתים קרובות אנו כהורים מבלי משים מייצרים מימד השוואתי בין ילדינו ומזה רצוי להימנע ובכך ללמד כי לכולם יש מקום, וערך. ראי בביקורתה הזדמנות להעצמה, הערותיה הם בקשות, הפני קשב אל הללו, אל תחששי מכך. והקפידי לסמן לה את המשמעות הרבה שלה


שלום לך, ראשית אציין כי מה שאת מתארת מוכר ומאוד מאפיין גיל, זוהי תחילתו של גיל ההתבגרות שלרוב מתאפיין בצורך חברתי גדול ( משתולל עם אחיו) וגם העיסוק בטכנולוגיה מאפיין התחקות אחר חברים ואף תקשורת באמצעות מדיה. ברור כי הנושא הלימודי מטריד אותך, הדרך הטובה היא לנסות לערוך מעיין הסכם, הרעיון המרכזי הוא להעמיד דגש על נושא סדר היום, ואת צודקת כאשר את רוצה להעביר אליו אחריות אך זה צריך להעשות באופן מושכל ולא מתוך מקום של כעס או "הרמת ידיים". יש להבין בגיל זה העומס הרגשי על הנערים הוא גדול, אני ממליץ על. ביסוס זמן משותף ואיכותי בינכם, לא סביב מטלות וביצוע אלה סביב קשר ויחסים. מעבר לזה לסכם סדר יום קבוע, מתי מכינים שיעורים, מתי משחקים, וכדומה. את זה לתקף ברמה של גבול כלומר, אי עמידה בזה יוביל להשלכות, למשל, בהס עלול לתת לו מטלות כפולות על אי עמידה בשיעורי בית. הדגש הוא על קשר ולא תפקוד, המטרה שלך היא להגיע אליו דרך זמן איכות ולא דרך משמעת מה שיסלול את נושא התפקוד בצורה טובה יותר. בהצלחה