שאלה: המלחמה מול הטלפון - (אמא מודאגת)
יש לי ילד בן 14, בעבר שיתף אותי בכל דבר, לאחרונה יותר ויותר ממעט בתקשורת איתנו - ההורים.
נמצא המון עם הטלפון ואני לא מצליחה להפריד אותו מהטלפון, אם אני דורשת שיניח את הטלפון בצד וישוחח איתי, זה מרגשי טכני שהוא רק מחכה שאני אשחרר אותו.
קבענו חוק של ארוחות משפחתיות ללא טלפונים, אז הוא ממהר לסיים את הארוחה תוך 10 דקות כדי לחזור לפלאפון, אם אכריח אותו להישאר- יישב חמוץ ולא ישתתף בשיחה אלא רק חזור וישאל אם הוא כבר משוחרר.
בטלפון מתעסק בעיקר בוואטסאפ, הסביר לי פעם שחייב לענות להודעות כי הוא מרגיש שהוא מתעלם מהודעה ולא עונה באותו רגע זה מעליב, ניסיתי להסביר לו שאין הדבר כך ולא חייבים לענות באותו רגע לכל הודעה, אך מתעקש.
האם זאת מלחמה אבודה?
תשובה: המלחמה מול הטלפון - (0)
שלום רב,
ראשית ידוע ומוכר כי גיל ההתבגרות מאופיין ברצון עז לזכות בקרבה של קבוצת השווים ואפיון נוסף הוא מרחק מה מההורים, זוהי תחילתה של הגדרה עצמית, נפרדת תוך גילוי עניין בעולמות תוכן חדשים.
בהתייחסות לשאלה של זו לא מלחמה אבודה, בעיקר כיון שזו לא מלחמה. הבן שלך השאר אומר לך שלא מכובד לא לענות לאסמס למעשה מנסה לאמר לך "אמא חשוב לי להיות מקובל,מעודכן ושייך" הדרך שלך צריכה להיות לא בעיסוק הפלאפון כי אם בניסיון להבין מה עובר עליו, שוחחי איתו על מקומו החברתי, עודדי אותו לשיחה כאשר הוא לא מרגיש כפייה אלה התעניינות של ממש.
כבדי את הצורך הזה שלו, אמרי לו שאת מבינה ועם זאת הציבי גבול באשר לארוחות וזמנים משפחתיים. כאשר ירגיש מובן, יהיה לו קל יותר להתחשב בבקשות שלך ובחיבור המשפחתי
בהצלחה