שלום רואן,
פעוטות אומנם עדיין אינם מדברים ברור, אבל בהחלט חווים קשת רחבה של רגשות - שמחה, פחד, התרגשות, דאגה, תסכול וגם כמיהה לתשומת לב. כאשר התינוק גדל וההבנה שלו מתחדדת לגבי מצבים חברתיים ורגשיים, גם הרצון שלו להביע את הרגשות הנילווים מתחדדת והוא מבטא את עצמו בדרכים שעומדות לרשותו - ההתנהגות שלו, ובתוך זה גם התנהגות שהיא יותר תוקפנית. מעבר לעובדה שהוא מביך אותך כשהוא הופך סוער, הרי שהוא גם זקוק לעזרתך כדי להבין מה קרה לו ולמצוא דרכים יעילות יותר לווסת את עצמו ולהרגיע, חשוב לנסות לזהות מה הוביל לתגובה התוקפנית שלו ולסייע לו למצוא פתרון מותאם, תוך שאת מלווה את זה במילים ובהסבר - "אתה גם רצית לשחק עכשיו וכעסת שאתה לא מגיע לצעצוע, אני אתן לך משהו אחר" או "אתה נעלבת שהוצאתי מהעגלה רק את אחותך, אז הרבצת אבל אני עוד רגע אוציא גם אותך". הוא כמובן לא מבין את כל מה שאת תאמרי, אבל חשוב שישמע את קולך המרגיע ואת המאמץ שלך לנסות להבין אותו ולמצוא פתרון. ומעבר לזה, ברור שגידול תאומים הינו אתגר מורכב וגובר, כי מעבר לעבודה האינטנסיבית הבלתי פוסקת, חלק גדול מהמאמץ שלך מוקד לאינטראקציה ביניהם וזה מאוד סוחט.....
בהצלחה, מיכל
