שאלה: וותרנות יתר - (אורטל)
היי
יש לי ילדה בת ארבע שמוותרת על עצמה המון... לדוגמה אם אחותה קורעת לה ציור היא אומרת "אני מרשה לה לקרוע לי " אם חברה רוצה לשחק במשחק שהבת שלי משחקת בו אז היא מוותרת לה , היא לא עומדת על שלנ , מעולם לא אמרה "אזה שלי " " כעשיו אנע משחקת ואחר כך אתן לך " תמיד טובה .. טובה מידיי
אני מרגישה שהיא כל הזמן מנסה לרצות וחשוב לה מאןד שיאהבו אותה .. כאילו יש בה פחד שלא יאהבו אותה
נעלבת כשלא רוצים לשחק איתה ואפילו בוכה בגלל זה
אני מאןד מודאגת כי העולם הזה אכזר ואני לא רוצה שהיא תגדל לתוכו בלי עמוד שידרה בלי לעמוד על שלה
ממה לדעתך זה נובע ומה אפשר לעשות כדי לטפל בזה ????
תשובה: וותרנות יתר - (מיכל דביר קורן)
אורטל שלום,
ותרנות היא לא תמיד עמדה שמשקפת חוסר עמוד שדרה או "תבוסתנות", לפעמים היא דווקא יכולת חברתית טובה שמשקפת הבנה חברתית וגמישות, וזה דווקא מתכון להסתגלות טובה יותר בעולם. נסי לבחון האם היא מוותרת "על אוטומט" או בוחרת בזה, אולי היא חושבת רגע קודם ודווקא מבינה שזה עדיף לה, וזה הכוח שלה, ונסי דווקא להחמיא לה על היכולת הזו - שהיא חברה טובה, מתחשבת, מבינה שהחפץ פחות חשוב מהיחסים ומהקשר עם חברות שיאהבו להיות איתה לא כי הן מנצלות אותה, אלא כי היא גמישה במשחק. זה נכון ש"העולם אכזר", ואנחנו מרגישים את זה ביתר שאת כעת, אבל היכולת לגמישות ומשא ומתן היא יכולת חברתית טובה ולא כדאי לוותר עליה.
בהצלחה,
מיכל
