סיוטים, ביעותי לילה והתקפי חרדה ליליים

מה הם סיוטים, ביעותי לילה והתקפי חרדה ליליים?

סיוטי לילה הם חלומות מפחידים שמעוררים תחושות של פחד, חרדה או לחץ, ולרוב גורמים להתעוררות מהשינה. הם נפוצים יותר אצל ילדים אך יכולים להופיע גם אצל מבוגרים, במיוחד בתקופות של מתח או לאחר חוויות טראומטיות.

מה גורם לסיוטים?

* מתח וחרדה – אירועים מלחיצים, בעיות אישיות או עומס רגשי יכולים להשפיע על תוכן החלומות.
* טראומה – אנשים שחוו טראומות (PTSD, פוסט-טראומה) סובלים לעיתים קרובות מסיוטים חוזרים.
* שינה לא מספקת – חוסר שינה או שעות שינה לא סדירות יכולים לגרום לסיוטים תכופים יותר.
* תרופות וחומרים כימיים – תרופות מסוימות (למשל נוגדי דיכאון, תרופות ללחץ דם) או אפילו גמילה מאלכוהול וסמים יכולים לגרום לחלומות אינטנסיביים.
* מזון לפני השינה – מזון כבד, מתובל או מכיל קפאין עשוי לעורר פעילות מוחית מוגברת ולגרום לסיוטים.
* בעיות בריאותיות – חום גבוה או הפרעות נפשיות מסוימות עלולות לגרום לסיוטים תכופים.

התמודדות וטיפול בסיוטים...

איך להתמודד עם סיוטים?

* להפחית מתח לפני השינה – הרפיה, תרגילי נשימה או שמיעת מוזיקה רגועה.
* להימנע ממסכים לפני השינה – מסכים פולטים אור כחול שיכול להשפיע על איכות השינה.
* לשמור על הרגלי שינה טובים – לוח זמנים קבוע והימנעות מקפאין או אלכוהול בערב.
* יומן חלומות – רישום חלומות יכול לעזור לזהות דפוסים וגורמים לסיוטים.
* טיפול מקצועי – אם הסיוטים חוזרים לעיתים קרובות ופוגעים באיכות החיים, ייתכן שטיפול פסיכולוגי או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לעזור.

מה קורה במוח בזמן סיוטים?

סיוטים מתרחשים בדרך כלל בשלב השינה שנקרא REM (Rapid Eye Movement) – השלב שבו החלומות הם הכי אינטנסיביים.

במהלך REM, המוח שלנו פעיל כמעט כמו בזמן ערות, וזה הזמן שבו זיכרונות מעובדים, רגשות מסודרים, וחוויות מהיום יכולות להשתלב בחלומות.

כאשר אנחנו חווים מתח או טראומה, המוח עלול "לתרגם" את התחושות הללו לתוכן חלומי מאיים.

הבדל בין סיוטים להפרעות שינה אחרות * סיוטי לילה (Nightmares) – מתרחשים בעיקר בזמן REM, גורמים להתעוררות עם זיכרון ברור של החלום.

* ביעותי לילה (Night Terrors) – הפרעת שינה שמתפתחת לרוב בילדות, מתרחשת בשלבים עמוקים יותר של השינה (Non-REM). האדם עשוי לצרוח או לזוז אך בדרך כלל לא יזכור את האירוע לאחר מכן.

* חלימה מפורשת (Lucid Dreaming) – מצב שבו החולם מודע לכך שהוא חולם ויכול לעיתים לשלוט בחלום. זהו אחד הכלים שניתן לפתח כדי להתמודד עם סיוטים.

דרכי התמודדות וטיפול בסיוטים

אם סיוטים חוזרים לעיתים קרובות ופוגעים באיכות החיים, ישנן מספר שיטות לטפל בהם

* שמירה על הרגלי שינה טובים / היגיינת שינה – לוח זמנים קבוע, הימנעות מקפאין ואלכוהול בערב.

* הימנעות ממסכים לפני השינה – מסכים פולטים אור כחול שמדכא את הפרשת המלטונין, ההורמון שמסייע להירדם.

* להפחית מתח לפני השינה / תרגול הרפיה לפני השינה – נשימות עמוקות, דמיון מודרך או מדיטציה יכולים להרגיע את המוח ולהפחית חלומות שליליים.

* כתיבת הסיוט ושינוי הסוף – טכניקה טיפולית שבה כותבים את תוכן הסיוט, משנים את סופו לתוצאה חיובית, וקוראים את הגרסה החדשה לפני השינה

* תרגול חלימה מודעת (Lucid Dreaming) – ניתן ללמוד כיצד לזהות שאתה חולם ולשנות את מהלך הסיוט בתוך החלום עצמו

* טיפול בחשיפה מבוקרת – בפסיכולוגיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) חשיפה הדרגתית לתכנים המפחידים כדי להפחית את השפעתם

חרדה חברתית
הפרעת חרדה נפוצה המתבטאת בפחד עז ומוגזם מסיטואציות חברתיות או מביצוע פעולות מול אנשים אחרים. אנשים עם חרדה חברתית חוששים שמעשיהם יובילו למבוכה, שיפוטיות או השפלה, גם אם אין לכך סיבה אמיתית

חרדת נטישה וחרדת זרים
מצב רגשי-פסיכולוגי שבו אדם חווה פחד אינטנסיבי ולא פרופורציונלי מפני נטישה, פרידה או דחייה מצד אנשים קרובים

פסיכוזה
מצב נפשי שבו אדם חווה ניתוק מהמציאות, שיכול לכלול הזיות, מחשבות שווא (דלוזיות), חשיבה מבולבלת ושינויים בהתנהגות. זהו לא מצב רפואי בפני עצמו אלא סימפטום של הפרעה נפשית או מצב רפואי אחר.

חרדה חברתית בילדים
הפרעת חרדה המאופיינת בפחד עז ומתמשך מסיטואציות חברתיות, במיוחד כאלו הכרוכות בהערכה מצד אחרים. אצל ילדים, חרדה חברתית עשויה להתבטא בחשש מפני דיבור בכיתה, השתתפות באירועים חברתיים, יצירת קשרים עם בני גילם

חרדה בזמן משבר
היא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבי לחץ ואי-ודאות. היא עשויה להתבטא בפחד עז, תחושת חוסר שליטה, דאגות בלתי פוסקות, ואף תסמינים גופניים כמו דופק מהיר, קשיי נשימה, מתח שרירי וסחרחורת.

פאניקה (הפרעת אימה)
תגובה רגשית ופיזיולוגית עוצמתית של פחד או חרדה קיצוניים. היא יכולה להתרחש באופן פתאומי ולגרום לתחושת חוסר שליטה, קוצר נשימה, דופק מהיר, סחרחורת, הזעה ורעד