
מהי חרדה קיומית? וכיצד ניתן להתמודד איתה?
צוות אתר על הספה
הטיפול מסייע לאדם לרכוש תובנות חדשות ביחס למחשבות ולרגשות שליליים שהוא חווה ולתרגל את האפשרות לא לראות בהם בעיה שיש לטפל בה
חרדה או פחד קיומי עלולים להופיע בפני עצמם או כחלק מהפרעה קלינית אחרת כמו דכאון, הפרעת חרדה כללית (GAD) ועוד.
תסמינים של חרדה קיומית
חרדה קיומית, המכונה גם פחד קיומי, היא שם כולל למגוון פחדים וקשיים נפשיים המתמקדים בקיום האנושי ובסופיות הצפויה של חיינו.
אנשים המתמודדים עם חרדה קיומית מציגים את התסמינים הבאים:
1. פחד, עד כדי שיתוק, מהעתיד והמוות הצפוי. מחשבות תכופות על מוות, המקשות על הקיום היום יומי ועלולות אף לפגוע ביכולת התפקוד.
2. קושי לקבל החלטות וחרטות תמידיות על כל בחירה שבוצעה בעבר ("מה היה קורה אילו בחרתי אחרת?").
3. מצוקה נפשית אל מול דברים שהאדם לא יכול לשנות – למשל דברים שכבר קרו, או יקרו בהכרח בעתיד.
4. דאגות מאירועים או פעולות נדרשות, אפילו כאשר מדובר בדברים פשוטים ויום יומיים כמו להגיע לעיר אחרת ולמצוא חניה. דאגות מתמשכות אלו, עלולות להתפתח להפרעת חרדה כלליות או לפוביות שונות.
5. הסתגרות, ירידה בתפקוד והיעדר מוטיבציה – גם כשמדובר בתחומים או באנשים שבעבר גרמו לאדם תחושת הנאה.
6. אנשים עם חרדה קיומית, יראו לא פעם סימנים של חוסר תקווה וחוסר שקט, שעלולים להתפתח לכדי דיכאון של ממש.
7. תסמינים פיזיים של חרדה קיומית עלולים לכלול דופק מואץ, מתח בשרירים ואף רעד – כל הסימנים שמעידים על מוכנות הגוף להתקפה או לפגיעה פיזית צפויה.
אילו אירועים נוטים לעורר באנשים חרדה קיומית?
מחשבות אופייניות לחרדה קיומית עלולות להתעורר באדם באופן ספונטני או כתוצאה מאירוע חיים משמעותי - כמו מעבר דירה, חתונה קרובה, פרידה מבן או בת זוג, מוות של אדם קרוב, עזיבת הילדים את הבית, משבר אמצע החיים, פיטורין או שינוי מקצועי דרמטי.
המשותף לכל המקרים הללו הוא האתגר במציאת המשמעות והעדר תחושת השייכות.
אתגרים אלו באים לידי ביטוי בשאלות טורדניות, כמו - למה קורה מה שקורה בחיינו? מהי הסיבה לכל זה? ולמה בכלל אני צריכה להתמודד עם כל הקושי הזה, אם אני בכל מקרה עומדת למות בסוף? מה הטעם?
מלחמת חרבות ברזל, שמתחוללת בישראל מזה למעלה מ-10 חודשים, מעוררת אצל אנשים רבים תחושה של ייאוש וחרדה קיומית – האם המדינה תמשיך בכלל להתקיים? האם יש לנו סיכוי? האם בחרנו נכון כשהחלטנו להביא ילדים בישראל?
איך תוכלו לעזור לעצמכם ולקרובים אליכם להתמודד עם חרדה קיומית?
האפשרויות לעזרה עצמית בהקשר של פחד קיומי, הן רבות וטובות:
1. הקפדה על אורח חיים מאוזן ככל שניתן, מבחינת תזונה והרגלי שינה.
2. הקפדה על שילוב פעילות גופנית סדירה בשגרת החיים.
3. שימוש בכלים להפחתת חרדות ולהרגעה עצמית כמו מיינדפולנס, נשימה מודעת, דמיון מודרך, מדיטציה ועוד.
4. ניהול "יומן חרדה" שיאפשר לכם לזהות את הטריגרים אשר מעוררים בכם את הפחד הקיומי ולפעול בהתאם כדי לצמצם את השפעתם.
5. זיהוי מקורות השמחה האישיים – מה נותן לכם תקווה? מה גורם לכם לחוש משמעותיים ולהכיר תודה? אצל חלק מהאנשים מדובר בילדים או בחברים, אצל אחרים מדובר ביכולת הגופנית או היצירתית. בכל מקרה, כשתבינו מה משמח אתכם ונותן לכם כוחות – נסו לפעול בהתאם ופנו לעצמכם זמן לעשות את מה שעוזר לכם להרגיש טוב.
האם לפנות לטיפול נפשי לטיפול בפחד קיומי?
מטבע הדברים, אנחנו ממליצים מאוד לקבל טיפול נפשי ייעודי אצל איש מקצוע המתמחה בתחום, זאת לצד טכניקות לסיוע עצמי, אותן פירטנו בפסקה הקודמת.
להלן הטיפולים שנמצאו אפקטיביים במיוחד לטיפול בחרדה קיומית:
1. טיפול פסיכודינמי – התמקדות במקורות החרדה בהיסטוריה האישית של המטופל.
2. CBT – התמקדות בשינוי דפוסי החשיבה שגורמים לחרדה ולסבל.
3. תרפיית קבלה ומחויבות (ACT) – שילוב בין כלים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ביחד עם כלים מעולמות המיינדפולנס.
הטיפול מסייע לאדם לרכוש תובנות חדשות ביחס למחשבות ולרגשות שליליים שהוא חווה ולתרגל את האפשרות לא לראות בהם בעיה שיש לטפל בה, אלא לסגל לעצמו שפה אחרת, המאפשרת שינוי עמדות פנימי, ללא שינוי המציאות החיצונית.
4. פסיכותרפיה קיומית או טיפול אקזיסטנציאליסטי – אשר רואה את הפתרון לחרדה קיומית בחיים מלאים ובמימוש עצמי מיטבי.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
על פחד מכישלון ולמה הוא גורם לנו להיכשל צוות על הספה
פחד מכישלון (אתלופוביה, שמשמעה הפחד מלהיות בלתי מושלם) היא הפרעת חרדה מוכרת, הגורמת לאדם לחוש שהוא בדרך כלל שוגה וכי אין בו את היכולת להצליח במשימות או במטרות שלקח על עצמו.
כל מה שצריך לדעת על טיפול בפחד מכלבים צוות על הספה
מיקה היא ילדה עליזה וסקרנית בת 5, שמתנהלת בעולם ללא פחד וחוקרת בו כל אדם וכל פינה, עד שזה מגיע לכלבים. כשהיא שומעת נביחה של כלב, או רואה את אחד מכלבי השכנים, היא מזנקת לידיים של הוריה, טומנת את ראשה בחיקם ורועדת
תיאוריית ההתקשרות צוות אתר על הספה
תיאורית ההתקשרות שעסקה בראשיתה בקשר הרגשי בין הפעוט למטפל בו, הורחבה כמתארת מאפיינים של קשרים בין אישיים בבגרות בכלל וקשרים אינטימיים בפרט, כנגזרים מדפוסי ההתקשרות.
הבידוד עמותת רקפת
הבידוד – בין אם הוא נדרש מאיתנו כאמצעי בטיחות ומניעה להתפשטות הקורונה, ובין אם הוא "בחירה" הנובעת מאופי ומצב חברתי של הילד, עלול גרור גם בדידות קשה.