מחלה כרונית היא מחלה אשר פוגעת באדם זמן ממושך, כאשר אדם זקוק לטיפול מתמשך במצב רפואי כלשהו המחלה מוגדרת כמחלה כרונית, מחלות אלה מגבילות את האדם בתפקוד היומיומי שלו, ישנם סוגים רבים של מחלות אשר מוגדרות כרוניות, סרטן, מחלות לב, איידס, אסטמה, אפילפסיה, סוכרת, ומחלות נוספות.
מחלה כרונית לרוב תשנה את חייו של החולה בהיבטים רבים, החל משינוי התזונה היומיומית, שגרת טיפולים להתמודדות עם המחלה, שינויים בתפקוד הפיזי והיומיומי וגם שינויים מנטליים רבים אשר על החולה (ומשפחתו) להתמודד איתם.
התמודדות עם כל מצב שונה מאדם לאדם, וזה נכון גם להתמודדות עם מחלות כרוניות, אך אין ספק שרבים מהחולים טיפול נפשי יכול לסייע להתמודד עם המצב החדש והמאתגר, טיפול נפשי יכול לסייע מנטלית להתמודדות עם המחלה, דבר אשר יכול לסייע למטופל לשפר את איכות חייו (בתוך המצב המורכב אליו הוא נקלע).
מחקרים רבים מראים כי טיפול נפשי מסייע רבות למתמודדים לשפר את איכות חייהם הנשאלים במחקר הראו כי הטיפולים סייעו להם בהתמודדות וכי הם מרגישים שהם קיבלו כלים להתמודדות נפשית עם המחלה, לעיתים קרובות גם משפחת החולה זקוקה לסיוע נפשי להתמודדות עם המצב המורכב, אשר מוביל לעיתים קרובות לחרדות ודיכאון.
אין סוג טיפול אחד אשר מיועד לטיפול נפשי לסובלים ממחלות כרוניות, ישנם סוגי טיפולים רבים שיוכלים לסייע למטופל, סוג הטיפול משתנה בהתאם למצבו הנפשי של המטופל, הבעיות והאתגרים איתם הוא מתמודד, מטפלים רבים מתמחים בטיפולים שונים לאוכלוסיות במצבים האלה, בעל הספה תמצאו מטפלים רבים אשר יש להם ניסיון רב בטיפול נפשי לסובלים מבעיות כרוניות, וכאשר יש בעיות ממקודות כמו חרדות או דיכאון, ישנם מטפלים רבים אשר מומחים בנושאים אלו.
בעל הספה קיימים מטפלים רבים אשר מומחים בשיקום בריאות הנפש, מטפלים אלה הם בעלי ניסיון להתאמת טיפולים ושיטות אשר מותאמים לצרכים האישיים של כל אדם. לעיתים רבות החולה מתקשה למצוא כוחות פנימיים לגשת לטיפול, במקרים אלה רצוי עידוד ודחיפה מהמשפחה והסביבה לאותו מטופל על מנת לסייע לו לעשות את הצעד הלא פשוט לגשת לטיפול.
קיימים ארגונים רבים אשר תפקידם לסייע לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, מצורפת רשימה מהאתר כל זכות של הארגונים אשר מסייעים בכך.
כמובן שמומלץ לפנות לטיפול נפשי אשר יכול לסייע רבות לאדם הסובל, באתר על הספה תמצאו מטפלים מסוגים שונים אשר מתמחים בטיפול לאנשים הזקוקים לשיקום או סובלים ממחלות כרוניות.
במידה ואתם לא יודעים למי לפנות אתם מוזמנים לפנות אלינו ונסייע לכם בתהליך מציאת המטפל המתאים.
הפרעה תקשורתית המתבטאת בקושי לבטא צרכים ורצונות באופן הולם וקושי להבין את מה שקורה בסביבה. המאפיינים העיקריים של הקשת האוטיסטית הוא קשיים ביצירת קשרים חברתיים והבנה חברתית קשיי בתקשורת ובהבנת הסביבה, ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים.
האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית, מגדירה ומכלילה את תסמונת האוטיזם כקשת של הפרעות אשר נעות על רצף שבין תפקוד גבוה לתפקוד נמוך. כאשר בתפקוד נמוך מאובחנים אנשים אשר רמות התפקוד היום יומי שלהם והתפקוד התקשורתי מורכב ביותר ואילו בתפקוד גבוה יכולים להיות אנשים בעלי אינטליגנציה תקינה לחלוטין, תפקודי היום יום נורמטיביים והקושי הוא בהבנת קודים חברתיים, יצירת קשרים חברתיים או לקות בויסות החושי.
מעבר להגדרה רחבה זו קיימים קריטריונים רבות ומפורטים לאבחון הפרעת על הרצף האוטיסטי ולכן האוטיזם יכול לבוא לידי ביטוי באופן שונה מאוד אצל אנשים שונים.
שכיחות הילדים והאנשים המאובחנים על הפרעה על הרצף האוטיסטי עולה בשנים האחרונות עומדת על אחד ל100 כאשר השכיחות אצל בנים היא פי ארבעה מאשר אצל בנות.
מוגבלות שכלית התפתחותית מבטאת את מצב תפקודו הנוכחי של האדם (מיומנויות שכליות והסתגלותיות) מול ציפיות החברה בה הוא חי. נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד האינטלקטואלי ובהתנהגות מסתגלת, המתבטאת במיומנויות הסתגלותיות, תפיסתיות, חברתיות ומעשיות
הגדרה על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים) 1969: "מפגר"- אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה (מוטיב ההתפתחות) של כושרו השיכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול.
הגורמים למוגבלות שכלית התפתחותית:
לא ידוע – 55%
טרום לידה (פרה-נטליים) – 28% (תסמונות גנטיות, זיהומים בהיריון, התמכרויות, תת תזונה, מצוקה עוברית)
בלידה (נאו-נטליים) – 18% (פגות, סיבוכי לידה)
לאחר הלידה (פוסט נטליים) – 4% (זיהומים, דלקת קרום המוח, תאונות)
התפיסה העצמית של אנשים עם לקות שמיעה עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. מדגש על הנכות והשלכותיה האישיות, המשפחתיות והחברתיות הקשות, למיקוד על הייחודיות של קבוצת מיעוט הבאה לידי ביטוי בתרבות ושפה שהם מקור לתחושת שייכות וגאוה. אם בעבר היתה ראייה כוללת של קבוצת אנשים עם מוגבלות, כיום מדברים על קבוצת מיעוט בעלת תרבות ושפה, שהיא שפת הסימנים ( Humphires, 1996).
ההגדרה הרפואית מגדירה לקות בשמיעה כפעולה בלתי תקינה של מנגנון השמיעה. ירידה ברגישות השמיעה נבדקת בשני מימדים- עוצמת הקול ותדירות הצלילים שהאדם יכול לשמוע. את חומרת לקות השמיעה נהוג לדרג על פי אובדן הרגישות לעוצמות הצליל (ניב, 1987). בספרות הגדרות רבות נוספות המבחינות בין כבדי שמיעה לחירשים, חלקן מתבססות על השענות על מכשירי עזר לשמיעה ואילו אחרות על מידת הלקוי בדיבור ובשפה (ניב,1987).
קיימות גם הגדרות המתבססות על התפקוד התקשורתי, החברתי והתעסוקתי (אליהו, מזור ורוקניאן, 2003). הגדרות אלו מבחינות בין שלוש קבוצות של לקות שמיעה על פי מידת הירידה בשמיעה : חירש עם ירידה חמורה עד עמוקה בשמיעה, חירש אוראלי וכבד שמיעה. הקבוצה הראשונה כוללת אנשים חירשים הסובלים מירידה בשמיעה חמורה עד עמוקה, שאינם נעזרים בשרידי השמיעה בחיי היום יום. בדרך כלל מדובר בחירשים מלידה או ילדים שהתחרשו עד גיל רכישת השפה ועל כן זקוקים לסיוע בהקניית דרכי תקשורת חלופיות. אלו אנשים אשר שפת הסימנים היא שפתם העיקרית, ורואים עצמם שייכים לקהילת החירשים או שמוכרים בקרב הקהילה. הקבוצה השנייה כוללת חירשים אוראליים אשר ירידת השמיעה שלהם חמורה אך מתקשרים בעיקר באמצעות דיבור וקריאת דיבור. הקבוצה השלישית מתייחסת לכבדי שמיעה. מושג זה מתייחס לאנשים עם ירידה קלה עד חמורה בשמיעה, היכולים להשתמש במכשירי עזר לשמיעה ולהגדיר עצמם כשייכים לקהילת החירשים או כלל לא. שפתם בדרך כלל היא השפה המדוברת, אם כי ייתכן וישתמשו גם בשפת הסימנים. אדם כבד שמיעה אשר שפתו העיקרית היא שפת הסימנים ייקרא כבד שמיעה מנואלי (אליהו, מזור ורוקניאן, 2003Lane, 2005; ).