ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה, ראש החוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה

מרצה בכיר בחוג לחינוך מיוחד, המכללה האקדמית אחוה

לא פעם, הפעם הראשונה שהילד מקבל מידע על הפרעת הקשב והריכוז שלו באופן מסודר ומוסמך היא לאחר בדיקה אצל נוירולוג, רופא ילדים או פסיכיאטר. במצב זה ייתכן ולילד יהיה קשה לעכל את כל המידע (שלפעמים ניתן בשפה שאינה מתאימה לגילו), וייתכן שגם לך כהורה וגם לו יש שאלות רבות. קחו בחשבון שלמידה על הפרעת קשב וריכוז היא תהליך משתנה, גם משום שאופי ההפרעה, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה משפיע עליה משתנה ככל שהילד גדל. הדרכים החיוביות בהן תסבירו לילד על היתרונות והחסרונות של הפרעת קשב וריכוז יאפשרו לו להרגיש בנוח לבוא אליך לקבלת תמיכה ותשובות לשאלות עימן הוא מתמודד. כמו שחשוב להתאים את ההסברים לגיל ולרמת התפקוד של הילד.

ד"ר אדוארד האלוול, פסיכיאטר ידוע המתמחה בהפרעת קשב וריכוז, מציע להסביר בהרחבה אך בהתאם לגילו של הילד כיצד להבין הפרעת קשב וריכוז במושגים של יכולת וחוזק. הוא מציג זאת לילד כמי שנפלה בחיקו הזכות להיות בעליה של מוח שפועל כמו מכונית מרוץ, עם מנוע של פרארי. שיש לו את הפוטנציאל לגדול ולהיות אלוף. שבעזרת עבודה ותרגול הוא יוכל להגיע להישגים טובים בחיים, ומספר לו על אנשים מפורסמים וספורטאים עם הפרעת קשב וריכוז שהגיעו להישגים גדולים בחייהם. אבל באותו זמן יש גם לומר לו שבעוד שיש לו מכונית מרוץ במוח, יש לו גם מעצורים של אופניים. ואחת הדרכים לחזק את המעצורים הללו הוא באמצעות תרופה. יש עוד דברים שצריך לעשות כדי לחזק את המעצורים הללו, אבל שהטיפול התרופתי יוכל לסייע לו בתהליך זה.

תוכלו למשל להתחיל את השיחה בדיון על דברים שהילד העלה בעבר לגבי דאגות שיש לו או הערות שקיבל. חשוב לוודא שהילד קשוב בזמן השיחה, ושאין הסחות דעת (טלפונים, טלויזיה, אנשים נוספים מסביב). חשוב שתארגנו לכם בראש את הנקודות המרכזיות שתרצו לדבר עליהם, באופן הקצר והיעיל ביותר. שיחות ארוכות ומפורטות אינן מתאימות לילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז.

למשל, הורים יכולים להתחיל ולומר שהם יודעים שהיתה לילד שנה לא קלה, ושהוא מרגיש שפעמים רבות הוא משתעמם בביה"ס. שלפעמים הוא נבוך שהמורה פונה אליו והוא אינו זוכר על מה היא דיברה, או שהיא נותנת לכיתה משימה והילד לא בטוח מה עליו לעשות. או שהוא מרגיש שקשה לו לשבת בשקט על הכיסא לאורך זמן. חשוב לתת לילד זמן להוסיף את ההערות והמחשבות שלו לשיחה ברגע שהוא מוצא זאת לנכון, אך חשוב לנסח את הדברים כך שלא יתפרשו כביקורת על הילד – אלא אזכור דברים שהילד אמר בעבר בעצמו על תפקודו בכיתה.

אפשר לדבר על כך שסופסוף אתם יודעים בדיוק מה גרם לקושי שלו, ושהדבר הזה נקרא הפרעת קשב וריכוז, או ADHD.

אפשר להזכיר כמה אפיונים שיש להרבה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז כמו קושי לעצור את עצמך, או חוסר שקט, בדומה למכונית מרוץ שנעה במהירות רבה אבל המעצורים שלו לא עובדים כל כך טוב כשהיא צריכה לעצור. המכונית מצוינת, אבל צריך לחזק לה את המעצורים.

יש אנשים עם ADHD שקשה להם להתרכז בדברים, במיוחד אם הם משעממים. ההרגשה שהם מתארים היא שזה כמו לצפות בטלויזיה שבה הערוצים כל הזמן מתחלפים. קשה להתמקד בכל תכנית משום שהערוצים מתחלפים, או שזה נראה שכל התכניות משודרות באותו הזמן. יכול להיות שכך אתה מרגיש כאשר מחשבות רבות נמצאות לך בראש ואתה אמור להתרכז במשהו אחר.

ההורים יכולים לומר לילד שעכשיו, כשהוא יודע על הפרעת קשב וריכוז, הוא וההורים יוכלו לחשוב על דרכים לעזור לו בבית ובביה"ס. כל הוא יוכל לראות שהוא יכול להשתמש במכונית המרוץ שלו טוב יותר, וגם לעצור בזמן.

  הסבר לגבי הטיפול התרופתי

מכיוון שאתם כהורים מכירים את ילדכם הכי טוב, תוכלו גם לשקול כמה מידע לתת בשיחה שכזו בפעם הראשונה כדי לא להציף אותו. אם אתם רואים שהילד מוצף מהמידע, כדאי לחלק את השיחה לחלקים קטנים יותר וליזום שיחה נוספת בזמן אחר אך בהקדם. חשוב שהילד ירגיש מועצם ומחוזק עם הידע הזה, לא מוצף או מואשם. אם אתם מרגישים שההתייחסות שלו היא ביקורת עצמית, חשוב לתת לזה מענה, להתייחס ולשקף לו את נקודות החוזק שלו ואת הדברים שאתם אוהבים אצלו.

יש לקחת בחשבון שתכנית טיפולית מקיפה צריכה לכלול מעבר לטיפול תרופתי (למשל, באמצעות ריטלין) גם מרכיבים כגון מידע להורים, לילד ולמורים; שינוי בסגנון החיים – כולל שעות שינה סדירות, פעילות גופנית, מדיטציה או הרפיה; אימון (קואצ'ינג) איך להתארגן באופן יעיל יותר; ומעקב מתמשך כדי לנטר התקדמות ולהציע דרכים לעידוד ולחיזוק השיפור בתפקוד הילד בבית ובביה"ס.

לעיתים ילדים צעירים יותר, למשל בגיל הגן או כיתה א', מקשרים נטילת תרופה עם מחלה. חשוב להסביר לילד שהפרעת קשב וריכוז אינה מחלה כמו שפעת. לכן הדוגמה של קוצר ראיה, וילדים מרכיבים משקפיים כדי לשפר את יכולתם לקרוא, לשחק בחצר ועוד. הקושי בראיה של אותו ילד לא הופך אותו לטוב פחות, אלא רק אומר שיש לו קושי בראיה והמשקפיים נועדו כדי שהוא יוכל לראות טוב יותר. כך גם ADHD אינו מגדיר את האדם כולו, וניתן להתמודד איתו באמצעות 'משקפיים' מתאימים – טיפול תרופתי ודרכים נוספות. חשוב להדגים לילד אופטימיות ועמדה חיובית. חשוב להזכיר לילד שיש לו נקודות חוזק, ושלכולנו יש נקודות שאנו צריכים לחזק.

צריך לזכור שלעיתים, גם אחרי עבודה קשה על למידה ושימוש באסטרטגיות התנהגות והתארגנות כדי להתמודד עם סימפטומים של ADHD, הילד עדיין יחווה תסכול. יש לזכור שהטיפול התרופתי אינו מרפא ADHD, אבל הוא בהחלט יכול לסייע לילד לשלוט טוב יותר בסימפטומים של ADHD. עם זאת, חשוב מאוד שהמסר מההורים יהיה אחיד וברור. הורים שאינם מאמינים ביכולתו של הטיפול התרופתי לסייע, או שעושים זאת מתוך לחץ וללא הסכמה מעבירים מסר מבלבל לילד.

כאשר יש לילדים מידע מדויק, המותאם לגילם ולרמתם השפתית, זה מבהיר מושג שהוא עמום או יותר גרוע – שיש מידע שגוי לגביו. כאשר מידע זה ניתן מצד ההורים, האבחנה והטיפול התרופתי הופכים להיות פחות מסתוריים ומאיימים. בנוסף לכך, כאשר הילד מבין עוד על ADHD וכיצד הוא משפיע עליו באופן אישי, זה יכול להעצים את הילד. עם מידע מדויק, ילדים יכולים לעבוד בשיתוף פעולה עם הוריהם ומוריהם כדי לפתח דרכי התמודדות יעילות. כך הילדים גם יוכלו למצוא ולפתח את תחומי החוזק שלהם כאשר הם מתחילים לקבל שליטה טובה יותר על האתגרים שהפרעת קשב וריכוז מציבה בפניהם.

הנה כמה הצעות נוספות להסברים:

• הסבירו לילד שהתרופה עוזרת לילדים להיות יותר קשובים, לשים לב ולהתמקד בדבר אחד בכל פעם. התרופה יכולה לעזור לילדים לעצור ולחשוב ולהיות בשליטה טובה יותר על גופם ותגובותיהם, במיוחד אם הם צריכים להאט מעט או שקשה להם לשבת בשקט כשהם נדרשים לעשות זאת. הטיפול התרופתי גם יכול לעזור לילדים עם ADHD להתרכז ולבצע משימות עד סיומן, לתכנן מראש ולהתארגן טוב יותר. הטיפול התרופתי הוא בד"כ ממריץ – כלומר הוא מעורר את אותם חלקים במוח שהם 'רדומים' כך שיוכלו לשים לב, להתרכז ולזכור דברים, לשלוט טוב יותר על התנהגותם ותגובותיהם.

• חשוב מאד שהילד יבין שהטיפול התרופתי אינו נפטר מהפרעת הקשב, מרפא אותה, או מטפל מיידית בכל הקשיים עימם הוא מתמודד. מה שתרופה עושה זה לאפשר לו לשלוט טוב יותר במה שקורה לו. הוא עדיין יצטרך לעבוד קשה על עבודה לפי הוראות, על למידת כישורים חדשים ועל קבלת החלטות טובות מדי יום. התרופה אינה שולטת בו, אבל היא מאפשרת לילד לשלוט יותר טוב במה שקורה לו. לילד צעיר יותר, כדאי להשוות זאת לגלגלי עזר על אופניים. גלגלי עזר אינם מאפשרים לאופניים להתקדם, ואינם מכוונים אותם. הם רק מאפשרים לילד לשמור על איזון.

• חשוב שהילד יבין שלוקח קצת זמן עד שמוצאים איזו תרופה ואיזה מינון יהיה הטוב יותר עבורו. כל ילד הוא עולם בפני עצמו ומגיב באופן שונה לכל תרופה. לכן צריך לקחת בחשבון שזה טבעי שתהיה תקופה של ניסוי ובדיקה עד שתמצאו מה הכי מתאים לו, תוך התייעצות עם הרופא ודיווח שלו ושל המורים.

• לא מעט הורים מסתירים מהילד את שם התרופה שהוא מקבל, או מסווים זאת כויטמינים או תוסף מזון. דעתי היא שיש לשתף את הילד במידע, ושהסתרה אינה תורמת ללקיחת אחריות על הטיפול התרופתי גם מצידו. הוא צריך לדעת את שם התרופה שהוא מקבל, את תופעות הלוואי הצפויות (כאבי בטן, כאבי ראש, רגיזות, קושי להרדם בלילה, הפחתה בתיאבון) וכיצד ניתן להתמודד איתן. חשוב לעודד את הילד לדווח על תחושות לא נעימות – לא במטרה להעצים אותן ובעקבות זאת להפסיק את הטיפול, אלא במטרה שהוא שותף למידע שאתם אוספים על השפעת התרופה.



מתבגרים רבים מתנגדים לטיפול התרופתי, מחשש שהדבר ישפיע עליהם לרעה או יפגע בספונטניות שלהם. חשוב לשוחח איתם על כך ולאזן זאת למול הדרישות שאיתם הם צריכים להתמודד בביה"ס – ימי לימוד ארוכים, ביצוע מטלות מורכבות אחה"צ, הכנה למבחנים עם חומר רב ועוד. לעיתים יש לשאת ולתת עימם לגבי אופן הטיפול התרופתי (באופן קבוע, לעתים וכד'). חשוב מאד להעביר בהדרגה אחריות לילד לנטילת הטיפול התרופתי, לאכילה מסודרת בבוקר וכד'. כמו"כ כדאי להכיר אפליקציות שמסייעות להזכיר ליטול את הטיפול התרופתי, וללמדו כיצד להשתמש באחת מהן באופן עקבי. יחסי אמון, שיתוף פעולה ואחריות משותפת עם המתבגר על הטיפול התרופתי היא חיונית, אחרת הטיפול אינו יעיל או הופל לאחריות הבלעדית של ההורה.

חשוב שילדכם ידע שיש לו מוח נפלא, בריא ויצירתי, אולם הוא עובד באופן אחר – לא פחות טוב – מאשר מישהו שאין לו ADHD. הספר של לאורה וולמר "האיידיאייצ'די שלי" יוכל לסייע לכם, כמו גם ספרה של לארה הונוס ווב "הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ADHD: ספר פעילויות להורים" יוכלו להוות מקור מידע חשוב ויעיל עבורכם ועבור ילדכם.






< חזרה לבלוג