עכשיו די.
אנחנו חיים בעולם של עשייה, שלdoing .
אנחנו מודדים את עצמינו ואת הילדים שלנו באמצעות מה שהם "כבר" עושים.
מכירות את המשפט הזה : "איזה מתוק הקטנצ'יק, נו....מה הוא כבר עושה?"
לפעמים אין דבר קשה יותר מלא-לעשות.
את גלי (שם בדוי) ואמה פגשתי כשגלי הייתה בת שמונה חודשים.
גלי שכבה על הגב וגם על הבטן והתהפכה מצד לצד.
אבל היא לא התקדמה קדימה, היא גם לא עברה לישיבה.
בכלל, כשאמא של גלי סיפרה לי עליה היא הייתה נורא מודאגת.
היא רואה תינוקות אחרים בני גילה של גלי מסביב. והם...הם זוחלים ומתיישבים ומוחאים כפיים ו....
וגלי "רק" יוצרת קשר מצויין עם אנשים.
והשאלות היו רבות, מה זה אומר? מה זה אומר לגבי איך שגלי תהיה בעתיד?
אז עבדנו.
במשך כמה שבועות טיפלתי בגלי.
אמה של גלי ראתה שינוי, ראתה התקדמות.
אבל היא עדיין דאגה.
היא כל כך דאגה שהיא לפעמים הרגישה שאולי, כדבריה, היא זו שצריכה לקבל ממני קצת "טפיחות" (טכניקת מגע בתינוקות עפ"י שיטת שלהב, מבטיחה לספר על כך בהמשך).
היא כל כך דאגה וכל כך רצתה לראות כבר את גלי "מיישרת קו" שהיא סיפרה שלפעמים היא מוצאת את עצמה כועסת על גלי על כך שהיא לא זוחלת.
וגלי, שתקשורת זה הצד החזק שלה, כעסה עליה בחזרה....
אז נפגשנו,
רק אמא של גלי ואני.
בלי גלי.
ודיברנו.
ואחרי שיצאו כל התחושות הקשות אמרתי לאמא של גלי "עכשיו די".
עכשיו, ולמשך השבועיים הקרובים אנחנו מפסיקות את הפעילות שלנו. אני לא אטפל בגלי ואת לא תעשי "שיעורי בית". למשך שבועיים תהיי עם גלי רק במקום שכיף לשתיכן. תשחקי איתה. תצאי איתה לגינה. תשירי לה שירים. שום תרגילים. אל תנסי לקדם אותה. אל תצפי שתתקדם.נדבר עוד שבועיים.
אחרי שבועיים אמא של גלי נשמעה לגמרי אחרת.
הקול שלה היה ברור ובטוח.
כבר לא הייתה דאגה בקולה:
"מה נשמע? מה שלומכן?"
"אהה...בסדר..."
"מה שלום גלי?"
"אוי, את לא מאמינה, גלי מסתובבת בכל הבית, היא מגיעה לכל חור, אני כבר צריכה להעלות קומה את כל הדברים הדברים החשובים"
"את זוכרת שלפני שבועיים זה לא היה כך?"
"נכון...לא שמתי לב..."
לפעמים, צריך פשוט להרפות. פשוט להיות.
והנה דימוי יפה ששמעתי מאשה חכמה ששמה טל: אם רוצים להשקות גינה בצינור מים, פותחים את הברז ומחזיקים את הצינור חזק-חזק ומכוונים אל העץ הנכון, המים לא יכולים לזרום, הצינור חסום והעץ לא מקבל את מה שהוא זקוק לו. אבל אם מחזיקים את הצינור בצורה רפויה, המים זורמים בשפע ואפשר להשקות את הגינה כולה.
שיהיה לכולנו שבוע מלא באפשרויות
אורלי גת
ינוקא