הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום גיל ההתבגרות

פורום גיל ההתבגרות

הורים מדברים התבגרות 13-15 מנהל פורום רועי אזולאי
רועי אזולאי מנחה הורים ומשפחה פרטני ובקבוצות בגישה האדלריאנית, פורום גיל ההתבגרות
בעל B.A במדעי הרוח והחברה וm.A בחינוך. מאמן אישי ומומחה לגיל ההתבגרות. מנהל פנימייה לנוער בסיכון.

ברוכים הבאים לפורום גיל ההתבגרות.

גיל ההתבגרות הינו שלב בחיים מאתגר, חשוב ובעל השפעה רבה בהתפתחות האדם, בעידן בו אנו חיים האתגר הופך למאתגר שבעתיים, הורים רבים מחפשים כילים ודרכים בכדי להצליח להתמודד עם אתגרי הגיל בצורה מיטבה ובמקביל המתבגרים עצמם רוצים לחוש את חווית הבגרות והעצמאות לה מייחלים משחר ילדותם. הפורום ישמש כקרקע פוריה להעלות סוגיות, שאלות ושיתופים מהתמודדות היום יום עם אתגרי הגיל ובכלל עם החוויה ההורית אשר מתמודדת עם שלב חדש, אחר ולעיתים לא מוכר.

בפורום אתייחס ואתן מענה התחלתי וראשוני לשלל הסוגיות שיעלו כאן, כאשר אתם מוזמנים להעלות סוגיות שונות ומגוונות עימם אתם מתמודדים.

בהצלחה!


 X

אפתח בכך שאציין שאני לגמרי מבינה את הדאגה וכן את הצורך בעזרה. מדובר במקרה מרכב ורגיש ולכן בשלב הראשון הייתי מציעה לשתף את יועצת ביה"ס ופסיכולוגית בה"ס כדי שילוו אתכם בצעדים הראשונים בכל הנוגע לטיפול בנושא, כל זאת מתוך הדגשה נושא הדיסקרטיות. בהמשך הייתי שוקלת פניה להדרכה הורית כדי להבין איך על אף השיחות שנעשו וכל אמצעי המניעה שנקטתם אירוע זה התרחש ובנוסף שינחה אתכם כיצד לפעול. בברכה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטפלת פרטנית ומדריכת הורים


הי ליאת, לב שבור בגיל ההתבגרות הוא אחת מהמחלות הנפוצות בעולם..... אין מתבגרים שלא חוו את זה, וגם מבוגרים לרוב זוכרים היטב את ההרגשה. כדאי בעיקר להיות איתה: לתת לה הרגשה שהיא לא לבד בזה, שזה ברור ומובן, ושהיא כל כך ראויה לאהבה אמיתית, כמו שאת, בני המשפחה האחרים והחברות הטובות וודאי אוהבות אותה. כרגע זה נראה לה כמו סוף העולם, וימי חופשת הקיץ ואי הוודאות לא תורמים ליכולת להיות עסוקה ולהסיח את הדעת במדימות השגרה, כך שההתאוששות הופכת ליותר קשה..... בהצלחה, מיכל.


שלום תמר, בצורה זו או אחרת את בעצם מתארת את גיל ההתבגרות.... הילדים משתנים לנגד עינינו והופכים לנערים, הצרכים והדרישות שלהם משתנות והם מרבים להסתגר ולהתבצר כיוון שככה בונים את העצמאות ואת הנפרדות שלהם. התהליכים האלה חיוניים להתפתחות הבריאה שלהם והם אכן קשים להורים. השנה האחרונה, עם כל הקשיים וחוסר היציבות שלה הופכת את המורכבות ההורמונאלית הרגילה להרבה יותר מסובכת בהעדר שגרה ועם חוסר האמון הכללי. אני ממליצה לנסות למצוא תחום שבו כן ניתן להתחבר אליו (ספורט? סרטים? בישול?) ולמצוא זמן שקט שבו הוא מעט יותר נינוח כדי לנסות לדבר איתו וקצת להבין מה עובר עליו. נסי להציע לו לארח את החברים כדי שתוכלי להתרשם בעצמך ולדבר איתם וכן להסביר עד כמה למרות ההתבגרות את עדיין רוצה להיות חלק משמעותי מהחיים שלו. אפשר כמובן גם להציע לו לדבר עם מישהו מקצועי, אבל בדכ בגיל הזה בני נוער מרגישים "הכי צודקים" ואלמלא חווים בעצם את הקושי הם ממעטים לבטא נזקקות או פגיעות בפני מבוגרים ובכלל. ההמלצה הכי טובה אם כך היא להיזכר איך אתם הייתם בגיל הזה ועד כמה אתם רציתם/בחרתם לשתף את ההורים שלכם... בהצלחה מיכל


הי שיר, חולדה במיטה זו באמת חויה חריגה עבור אנשים שגרים בסביבה עירונית, וגם בכפר זה לא שכיח. נשמע לי שהוא מגיב דיי נורמלי למצב לא ככ נורמלי..... בהנחה שהוא נער בטוח בעצמו שבדכ מסוגל להתמודד, סביר שההימנעות מלישון לבד תחלוף בהדרגה והסיפור יישאר כ"מיתולוגיה", אגדה משפחתית לדורות הבאים. במידה וזה מתקבע, כדאי לפנות להתייעצות. בנצלחה, מיכל


ורד שלום, אין גיל מוקדם מידיי לדבר על מיניות. זה אולי נשמע לך מביך או שאת לא יודעת איך להתחיל ולגשת לזה, אבל חשוב לקחת בחשון שנערות כיום חשופות הרבה יותר לתכנים בעלי גוון מיני, וזה בהנחה שהיא עוד לא חשופה ממש לפורנוגרפיה או להתנהגות מינית בטרם עת. מציעה מאוד לפתוח איתה בשיחה על העיניין הזה, מה היא אוהבת בתמונה החדשה, למה היא מרגישה שזה מייצג אותה, למי היא רוצה להיות דומה וכדומה. חשוב שהיא תקבל הזדמנות לבטא את עצמה ולא רק מסר של גבול סוגר - אני לא מרשה לך, כי הטלפון הוא (כפי הנראה) שלה ולכן היא יכולה לעשות בו שימוש כרצונה. מציעה לך להיעזר באתר המצוין להורים - מידע אמין על מין. יש שם מגוון דפי מידע רלוונטיים הן להורים והן למתבגרים. בהצלחה, מיכל


לירי שלום, הצורך לגונן על בתך ולברר עם חברותיה למה לא מקבלים אותה ברור ומובן, משקף את אהבתך ודאגתך אליה כאימה, אבל בגילה אימהות הן כבר מחוץ לתחום, ואת צודקת שזה עשוי להזיק לה הרבה יותר. את הרי לא היית רוצה שהחברות יזמינו אותה כי הן מרחמות עליה או כי את ביקשת, אלא שיראו את האיכויות הרבות והמעלות הטובות שבוודאי יש לה. נשמע לי שאולי כדאי לעודד אותה להרחיב את המעגל החברתי שלה, למשל בהצטרפות למסגרת של חוג, תנועת נוער, קבוצת למידה או אולי מקום עבודה. יתכן שבקבוצה אחרת תוכל למצוא שפה משותפת עם נערות אחרות ולמצוא את עצמה יותר. המסר המרכזי שיש להעביר לה הוא שאת סומכת עליה ויודעת שהיא נהדרת כדי שהיא תאמין שיהיו לה חברות שיאהבו אותה כפי שמגיע לה. בהצלחה מיכל


טלי שלום, למרבה הצער בגילה בתך אכן יכולה לעבור לגור עם אבא שלה ו/או לשכור דירה בניגוד לרצונך. המשמעות של היותה מתבגרת היא שהיא יכולה לבחור אם להיות בקשר איתך וכבר לא חייבת לעשות את זה, ושהאיומים שהיו רלוונטים לגיל 7 כבר לא מתאימים בגיל 17. בגילה עלייך לחשוב איך יכול להיות לכן כיף יחד, איך ליצור איתה קשר חברי עמוק ואינטימי שבו תרגיש שכדאי לה להיות איתך כי את יכולה לספק לה תמיכה ולמידה לחיים ולא רק להוכיח ולבקר אותה על מה היא עושה לא בסדר. נסי לחשוב איזה דברים אתן יכולות לעשות יחד ונסי להזמין אותה למשהו כזה כדי ליצור מרחב ראשוני של שיחה. בהצלחה, מיכל


עמירה שלום, גיל ההתבגרות הוא רכבת הרים רגשית, הן להורים והן למתבגרים עצמם, מבוסס על תנודות דרמטיות במצב הרוח, על קפריזות ועל עוצמות רגשיות וגם, כמובן על מריבות בלתי פוסקות עם ההורים - זו המשמעות של פיתוח עצמאות ושל הגדרה עצמית כבוגרת, שונה מהוריה. וגם כל הכבוד שבתך מצליחה לשמור על תפקוד כלומר להגיע לבית הספר בצורה סדירה ולעבוד - בימים אלה גם זה לא מובן מאליו... יחד עם זאת, ברור שאתם לא יכולים לאפשר התנהגות פוגענית כלפי אחיותיה או כלפיכם. את בהחלט לא צריכה לנקות ולסדר לה את החדר, ובמידת הצורך גם לא לכבס עבורה אם בגדיה לא מצויים בסל הכביסה למשל אלא על הרצפה בחדרה, וברור שאתם לא אמורים לשלם על משהו שלא תואם אתכם מראש. בנוסף, עליכם להגן על אחיותיה מפני הפוגענות שלה - היא לא יכולה לקחת להן חפצים בלי רשות. כלומר, קצת כמו שהייתה פעוטה - עליכם להציב גבולות ברורים, ללא התלהמות, אלא מערכת ציפיות וחוקים ברורה, מה מותר ומה אסור בבית שלכם ולהקפיד על זה. בהצלחה, מיכל


שלום רב, גם אם בנך מתמודד עם דיפוסיה מגדרית (שזהו השם המקצועי עבור א.נשים שמרגישים לא בנוח במגדר שלהם), ובין אם אכן מתבייש בגוף שלו, המסר העיקרי שעליכם לתת לו הוא שאתם איתו ותומכים בו בכל דרך. אין טעם לשאול "למה" הוא מתבייש, גם אם הוא יודע (ויתכן שעדיין לא יודע בעצמו) הוא לא יוכל לשתף בכך, מה שחשוב זה לשאול אותו אם הוא צריך עזרה בעיניין הזה כי אתם רואים שהוא סובל, או משלם על כך מחיר שעשוי להיות כבד. כשהוא ירגיש בנוח, וכשירגיש מספיק בטוח מול התגובה שלכם הוא יצליח לשתף. בהצלחה, מיכל


שלום , קראתי את פנייתך בעיון לאור התחושות הלא פשטות שאת מתארת, הייתי ממליצה בחם לפנות לטיפול רגשי. כיום ישנם מענים רבים לטיפול אם זה דרך קופות החולים, מענה עירוני, יועצת ביה"ס שיכולה לכוון למענה במקום מגוריך. מאד חשוב שלא תישארי עם התחושות הללו לבדך ועדיין תהייה יד מקצועית שתכוון ותלווה בתקופה הזו . בהצלחה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים.


רוני שלום, עצוב מאוד לגלות שבריינות בין ילדים מחלחלת גם אל ההורים. העובדה שהוריו אנשים עשירים לא הופכת אותו למי שדעתו נחשבת ובוודאי לא מקנה לו זכות לפגוע באף ילד. אני בהחלט מציעה לפנות למחנכת וליועצת בית הספר, ובמידת הצורך לערב גם את המנהלת ואת הפסיכולוגית. סגנון התנהלות כזה בין ילדים הוא תופעה מסוכנת ופוגענית ביותר. בנוסף, זה מודל עבור בתך לדעת שאתם מאחוריה ותעשו כל שביכולתכם לתמוך בה ולסייע לה בהתמודדות החברתית הקשה הזו, זהו מסר תמיכה חשוב מאוד עבורה. בהצלחה, מיכל מיכל


דנה שלום, שינויים בהתנהגות מתבגרים אכן מעוררים דאגה, אבל בעיקר שינוי פתאומי, את צודקת שאת לא רוצה להלחיץ, ולעיתים הורים מדמיינים תסריטי-איימה בעוד שהמציאות היא פשוטה הרבה יותר, אבל בהחלט כדאי לנסות ולדובב אותה עד כמה שניתן, בשיחה שתהיה נעימה ואינטימית. אם היא מסרבת להצטרף וכועסת, הרי שאולי ההרגשה שלה שאת/ם לא מבינים אותה, שזה כמובן אופייני מאוד למתבגרים, ומאידך יש סיבות לחשוב שאולי יש משהו שהיא מתמודדת איתו ולא מספרת, או צריכה תנאים מייטיבים כדי לשתף. בהצלחה, מיכל