על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי

פגישה עם קבן והשלכות

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


שאלה:  פגישה עם קבן והשלכות  -  (אנונימית)


היי..
אני משרתת בצבא כבר כמעט 9 חודשים.
בשנים שקדמו לגיוס הייתי מטופלת אצל מגוון פסיכולוגים בגלל חרדות ודיכאון.
אני משרתת כמשקית תש ואני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת לעשות את העבודה שלי כמו שצריך. אני מרגישה חסרת יכולת, ושאני פוגעת באנשים בגלל זה.
כולם אומרים לי שככה זה החיים.. שהחיים קשים ואני אצטרך להתמודד בסופו של דבר. אבל מה אם אני לא רוצה להתמודד? אני מרגישה שלא מתאים לי לחיות. אני תופסת מקום יקר בעולם המאוכלס מדי שלנו.
הבעיה היא שאני פחדנית. אני לא אתאבד, ואני יודעת את זה.. אני אחיה במין מאסר עולם שכזה.
יש לי בקרוב פגישה עם קבן, ואני לא יודעת מה להגיד לו- כמה לשתף. מצד אחד, אם אני אשתף אותו לגמרי, יכולים לפסול לי מקצוע (מה שעל פניו טוב, אבל איזה מקצוע אחר יתנו לי? פקידה? נהגת? סמבצית? זה יותר טוב?). לדברים שאני אגיד לו יכולות להיות השלכות. אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה.. אין מצב שבו אני "מנצחת". אם אני נשארת בצבא ובתפקיד שלי, אני אשאר אומללה. אם אני אשתחרר מהתפקיד/צבא אני ארגיש עוד יותר חסרת יכולת וזה גם כתם מתמשך על החיים שלי.
הסיבה שפניתי לקבן היא כי אני באמת לא יודעת כבר מה לעשות. אין לי פיתרון.
אמא שלי הציעה לי ללכת לפסיכיאטר אזרחי. אני יכולה ללכת בלי להגיד לצבא? היא חושבת משום מה שכמה כדורים יסדרו הכל ואני אחיה לי בכיף.
השאלה שלי היא- מה להגיד? מה להסתיר (אם בכלל)?

תשובה:  פגישה עם קבן והשלכות - (0)


הי...
נשמע שאת בפלונטר נפשי, עם תחושה שלא משנה מה תעשי ובאיזו דרך תבחרי-את יוצאת מופסדת. נקודת מבט שכזו מקשה עליי לחשוב על פתרון שיצליח להניח את דעתך ולשכנע אותך...
יחד עם זאת אומר לך כי יש בידייך אחריות גדולה, וזו האחריות לעצמך. משמעות הדבר היא לדאוג לבריאותך הנפשית והפיזית, כדי שתוכלי לחוות משמעות בחיים וגם על מנת שתוכלי לתת לאחר, כפי שאת מנסה לעשות בשירותך הצבאי.
טיפול תרופתי יכול לסייע לאדם בהתארגנות פנימית ובהשבה של כוחות הדרושים לתפקוד. לטעמי טיפול כזה יעיל בעיקר אם נלוות לכך שיחות עם מטפל אשר בתוך הקשר הנוצר עימו אפשר להיתמך, להתנחם ולחשוב ביחד על פתרונות.
חשוב מאד לדעתי לשתף את הקב"ן בדברים כפי שאת חווה אותם ולבקש עזרה, יחד עם בקשה מפורשת לא למהר להזיז אותך מתפקידך. את צריכה זמן לחשוב ולהבין מה נכון לעשות. טיפול פרטי באזרחות הינו צעד אפשרי ולגיטימי, במקביל ולא במקום שעחה עם קבן, וזאת אם תרגישי שאת צריכה מענה מסויים או תכוף יותר.
לעבודה!...
 X