על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי

מצוקה נפשית

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


שאלה:  מצוקה נפשית  -  (גבי)


הבת שלי התגייסה באוגוסט האחרון כחודש לאחר סיום לימודיה והוצבה בעיר הבה"דים לטירונות בהמשך יעוד לקורס חובשים,כבר במהלך הטירונות החלו אצלה קשיים לא הצליחה להתחבר לקבוצה לא הצליחה להתארגן בלו"ז שהוכתב לא ישנה בלילות,לא אכלה מספיק וגם לא היו לה יציאות. ובכל יום בשעת הת"ש צלצלה ממררת בבכי על הקושי שהיא חווה, כהורים היה לנו קשה מאוד מאחר והיינו חסרי עונים כל הניסיונות לתקשר עם גורמים בבה"ד לא צלחו. כששוחררה לסופ"ש לאחר שבועיים נסעתי לקחת אותה היא הייתה שבר כלי בכי ללא הפסקה טענה שהיא "לא יכולה יותר" רע לה מאוד פניתי למפקדת שלה (היא הייתה צריכה לדווח על הגעתה)והיה לנו טלפון היא הפנתה אותנו למ.פ דיברתי איתו והוא הבטיח שיפנה אותה לקב"ן אך זה ייקח זמן,במהלך שההייתה בבית היו לה התפרצויות בכי נוראות ומצבה הנפשי להערכתי הלך והדרדר,לאחר פנייה לשני מוקדי ביקור רופא (גם בשישי וגם בשבת ) לא נענינו לקבלת הפנייה למיון ,ועל כן החלטתי על דעת עצמי לפנות למיון פסיכאטרי בתל השומר,בבדיקה ולמענה השאלות ומאחר ואינה אובדנית מסקנת הפסיכאטר הייתה שמדובר בקשיי הסתגלות והפנה אותה למרפאה צבאית,במרפאה הצבאית למחרת התקבלה אצל קב"נית שלאחר שבדקה אותה שוחחה גם איתי והסבירה לי שמדובר בקשיי הסתגלות היא הנחתה את המפקדים שלה להקדים לה פגישה ביחידה עם קב"ן ואכן כשהגיע ליחידה לאחר שיחה עם הקב"נית וראיון עם המ"פ המצב התחיל להשתנות לטובה ומצבה הנפשי השתפר והיא הצליחה להתחבר לחברות בקבוצה וסיימה את הטירונות. לאחר הטירונות החל הקורס היא הופרדה מהקבוצה הזאת לכיתה חדשה ללא החברות שאתם התחברה וכאן הכל התחיל מחדש, שוב בכי כל יום חוסר רצון לעבור את הקורס (קורס שהיא רצתה בו מאוד) בשיחה עם מפקדת הקורס הבטיחה להפנות אותה לקב"ן אך זה לקח שבועיים והיא הגיעה לקב"ן אחר ולא לקב"נית שעזרה לה כיוון שהם התחלפו. שבועיים שבכל יום היא בוכה וטוענת שהקב"ן אמר לה שהיא לא יכולה לקבל שיחות באופן קבוע אלא רק בבסיס שהיא תוצב בו .עם הגעתה הביתה לחופשה ארוכה לסוכות לקחתי אותה לפסיכולוג באופן פרטי כעת לאחר 3 מפגשים מתברר שמדובר במחשבות טורדניות שתוקפים אותה והיא לא מצליחה להשתחרר מהם ,הוא הציע לפנות גם לפסיכאטר לקבלת תמיכה תרופתית קלה שלהערכתו יכול לעזור לה. אינני יודע מה לעשות ולאיזה גורמים בצבא לפנות,אני מנסה לפנות באופן פרטי עכשיו בגלל שהיא אינה שייכת כעת לאף קופ"ח והצבא אינו נותן מענה הולם. שנית גם אם אפנה לטיפול י והיא תקבל סיוע תרופתי האם אוכל להודיע לצבא האם זה לא ישפיע על המשך השרות שלה(היא רוצה לשרת) איך אצליח להביא אותה לטיפול כשהיא רחוקה מהבית, אנחנו כהורים מרגישים חסרי עונים, אודה לכל מי שיכול לעזור.

תשובה:  מצוקה נפשית - (רחלי שרון גרטי)


אכן, תיאורך תואם לתמונה של קשיי הסתגלות המאפיינים את השלבים הראשונים בכניסה למערכת הצבאית- ניתוק מגורמי תמיכה, תנאים פיזיים שהחייל לא מורגל אליהם, עמידה בזמנים, מפקדים... יש הרבה מה ללמוד ולמה להתרגל. החדשות הטובות הן שלרוב המצוקה חולפת תוך מספר שבועות והחייל מוצא את מקומו בשלום. לעיתים המצוקה נמשכת והופכת לבעיה שיש לטפל בה באמצעים נוספים. איני יודעת להעריך אם בתך כבר בשלב בו המצוקה חריגה אולם נראה שיש מוטיבציה וכוחות להמשיך את השירות ולנסות להתקדם בתהליך ההסתגלות. אני מציעה לסייע לה למצוא עוד דרכים שיכולות לסייע לה להתמודד עם הקשיים- לשתף חברות למשל, לכתוב, לשמוע מוסיקה.. נסו להבין מה יכול להקל עליה. שיחות עם הבית כשאפשר והרבה תמיכה וחיזוק ממכם ליכולות שלה. ניתן גם לפנות לגורמי טיפול אזרחיים. הצבא מבקש על כך עדכון. ייתכן וכדאי להמתין עם החלטות כמו הורדת פרופיל או שינוי שיבוץ בשלב זה. לנסות ולהחזיק ביחד איתה את הקושי עוד זמן ולראות אם יש שינוי. מחשבות טורדניות הינן סימפטום לגיטימי ביותר כשיש מצוקה נפשית והן יכולות לחלוף כשם שעלו.
 X