הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי

לא יודע מה לעשות

פורום שירות צבאי

מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.

שאלה: לא יודע מה לעשות - (שגיא)

שלום, אני עתודאי כרגע אמור להתחיל את שנת הלימודים השנייה שלי. במשך כל החיים שלי היו לי המון בעיות חברתיות, חרדות ופחד מההורים שלי ומסמכויות דומות. הדבר גרם למעין היעלמותי בבית ומחיקת האישיות שלי וכל זה כדי לפנות מקום כדי לעמוד בציפיות האקדמיות של אבא שלי ממני. כל חיי הדחקתי את הקשיים שלי, הפחדים שלי וכל זה רק כדי שאני אוכל להצליח בלימודים ולא לקבל נזיפות מאבא שלי מכיוון שזה היה נראה לי התחום היחיד בו אוכל לגרום לו להרגיש גאה בי.
לפני שנה התחלתי את לימודי בעתודה (מסלול שאבי דחף אותי אליו). נהנתי בלימודים, הם היו מעניינים ולא היו לי שום קשיים לימודיים. אבל פתאום באמצע הסמסטר הראשון התחלתי לחוש בהתקפי חרדה קלים כשאני הולך לאוניברסיטה. אחרי כמה זמן הם החמירו יותר ויותר ויותר, פגעו לי בלימודים ואחרי חודש של הסמסטר השני כבר לא הייתי מסוגל להגיע יותר לאוניברסיטה והתחלתי להיכס לדיכאונות בגלל המצב שלי ובגלל אבא שלי. חודש אחרי סוף הסמסטר השני הגיעה הטירונות שלי שם הדיכאונות החמירו הרבה יותר, לא הייתי מסוגל לתקשר עם אנשים, לא אכלתי והורדתי 7 קילו במהלך 4 השבועות של הטירונות. לא יכלתי לישון וכשכן הצלחתי להירדם קמתי באמצע הלילה כל הזמן והחלו להופיע לי ניצנים של מחשבות אובדניות כאשר היו לי התקפי חרדה חריפים יחסית. נפגשתי עם קבן וזה לא עזר, רק הקלות קיבלתי אבל זה לא באמת הקל עלי. אחר כך נפגשתי עם פסיכיאטר צבאי שנתן לי כדורים אותם לא נטלתי בשל חשש רב. נכשלתי בכל הבחינות בטירונות אבל עדיין איכשהו העבירו אותי. כעת אני הבנתי שאני לא מסוגל לחזור ללימודים בשנה השנייה ואני יצרתי קשר עם צהל כדי לפתור את העניין. נפגשתי עם קבן בתל השומר שאמר שלי שלא אוכל להשתחרר מכיוון שמבחינתם אין לי מחלת נפש שמצדיקה שחרור אבל שבהחלט אפשר שאעשה שירות בהקלות. נקבעה לי פגישה נוספת לפסיכיאטר ואז יגיע גזר הדין. מעולם לא היו לי מחשבות אובדניות והטירונות הביאה אותי למקומות כל כך נמוכים ואפלים שאני לא רוצה לחזור אליהם. אני מרגיש כאילו הצבא משחק במצב הנפשי שלי ובגלל שהמצוקה שלי לא מספיק חמורה לטענתם הם עורכים ניסיונות בכוח לשלב אותי בשירות. אני בקושי שרדתי את הטירונות ואני לא יודע איך אני עומד להתמודד עם 3 שנים כאלה. אני באמת לא חושב שהצבא יקשיב למה שאני צריך אלא אם כן אני חס וחלילה אגיע למצב שאני אפגע בעצמי ואני כל כך פוחד מזה. אני באמת לא יודע מה לעשות.

תשובה: לא יודע מה לעשות - (0)

מדבריך עולה מצוקה שהולכת ומחריפה עם הזמן, מלווה בחרדות מתגברות ולחץ רב. פניותיך לגורמי ברה"ן לא מספקות בשלב זה את רצונך לסיים עם המסלול. נדמה לי שאתה הולך וחווה את המערכת הצבאית כלא קשובה ומצפה ממך דברים יותר ממה שאתה יכול (אולי כשם שאביך גורם לך לחוש). המערכת מתקשה לוותר על עתודאים בשל המסלול המחייב והמושקע, אך יחד עם זאת כאשר המצב מצריך זאת - יכולה בהחלט להיות גם החלטה על שחרור. אני מציעה לך לבחון אפשרות להשתמש במשבר הזה כדי להיכנס לטיפול שיעזור לך לנהל את החרדות שלך, לקבל שליטה על הבחירות ועל האתגרים ולהתחזק מכך.

X