שאלה: אוצר מילים דל - (מי-טל)
שלום יעל,
בני בן שנה וחצי, נמצא איתי בבית (בקרוב יכנס לגן). אני מדברת איתו המון ומקריאה לו הרבה ספרים. ילד מקסים, חייכן, וסקרן מאד, ומפותח בתחום התקשורת וההבנה המילולית.
עם זאת, בתחום ההבעה המילולית אני מעט מוטרדת. בגיל שנה אמר אבא, ודי מהר גם "את זה". ה"את זה" שלו השתלט על כל השפה, וכל דבר זה "את זה". היו פעמים בהם אמר "א-מא"/"אימא, אבל לא באופן עקבי ובשבועות האחרונים אני לא שומעת את זה בכלל, גם לי הוא קורא את זה. בדומה הייתה לו במשך מספר שבועות, מילה כלשהי למוצץ (נה-נה) אבל גם אותה אני לא שומעת בשבועות האחרונים. מאז גיל שנה הוא הוסיף עשרה קולות עקביים לחיות , מילה לאוכל (הם-הם שכזה) ולפעמים גם מילה למים (מה מה שכזה), אבל בד"כ גם מים הם "את זה".
אנחנו מבינים מה הוא רוצה כי הוא מצביע או הולך למקום בו תמיד הדבר נמצא (נגיד, המוצץ), ולרוב קל להבין ולהיענות לבקשותיו. כשלא מבינים הוא נהיה מתוסכל ואומר "את זה" בכעס. יש לו מגוון טונים. מקשקש במהלך היום, תלוי במצב רוח- ככל שהוא במצב רוח טוב יותר מקשקש יותר. יש ימים שמקשקש המון ויש ימים שכמעט ולא.
הוא לא משלים הברות למילים (נגיד רואה תמונה של בננה, ואני אומרת- מה זה? בנה- הוא לא ישלים נה), ולרוב לא יחקה את מה שאני אומרת- אבל רואים שהוא נהנה מכך שאני משמיעה לו מילים או שואלת אותו, הוא מחייך וזה משמח אותו ומסקרן אותו. אם אשאל "מה זה" הוא "עונה" אך ממלמל משהו לא ברור (לא מילה ולא משהו קרוב למילה). מאד מאד אוהב לשמוע סיפורים.
הבנת השפה שלו גבוהה ביותר (בגיל 9 חודשים כבר היה לו אוצר מילים גדול והוא הבין הוראות פשוטות. היום זה נראה שהוא מבין הכל ברמה שאנחנו מופתעים ממש, איך הוא יודע). יש לו זכרון שמיעתי טוב (מושמע שיר מדיסק ואז הוא הולך ומפעיל את אותו השיר דרך ספר מנגן שיש לו, למשל), וזיכרון חזותי/התמצאות במרחב טובה מאד. מוטוריקה עדינה מאד טובה, מזג נוח. יודע להצביע על מעל חמישה איברי גוף בגופו. נופף לשלום בגיל שנה ומחא כפיים בעשרה חודשים.
אני מוצאת את עצמי מוטרדת מאוצר המילים. היינו בטיפת חלב ואמרו לנו לעבוד על התחום השפתי אבל שיש לנו עד גיל שנתיים וכרגע זה עוד בסדר. רציתי לשאול איך נשמעים הדברים מתוך התיאור שלי, ועד כמה עלי להיות מוטרדת?? האם כדאי לעשות משהו כבר עכשיו?
תודה רבה.
תשובה: אוצר מילים דל - (0)
מי-טל שלום
טווח הנורמה לקצב ההתפתחות של אוצר המילים ההבעתי בגילאים הללו הוא די רחב וילד שאומר מילים בודדות שהולכות ומתרבות עדיין לדעתי נמצא בגדר הנורמה. אם התחושה של ״נסיגה״ מטרידה אותך (קשה לדעת מהתיאור אם אכן מדובר בנסיגה או לא), אני ממליצה מאוד לבצע בשלב זה בדיקת שמיעה. שמיעה שמשתנה ברמה היומית -כמו שקורה כשיש נוזלים ודלקות באוזניים - יכולה בהחלט להסביר שינויים כאלה בתפקוד.
חשוב לי לציין שגם מילים משובשות הן מילים, כלומר חשוב להתייחס לכל הפקה מילולית עקבית של הילד כמילה ולעודד אותו לנסות ולהפיק, גם כאשר היגוי המילה רחוק מאיך שנשמעת המילה האמיתית. הדרך הטובה ביותר לעודד זאת היא להמעיט בשאלות הבוחנות את יכולות ההגייה והחיקוי שלו, ולהסתפק בחשיפה עשירה לשפה, לחכות להפקות ספונטניות שלו ולהשתדל להיות קשובים לכוונות שעומדות מאחורי הפקות אלה.
שנה טובה
יעל