שאלה: פרישה מהשחייה - (תמר)
בתי בת ה-12, היא שחיינית מקצועית. למרבה הצער, היא התחילה את השחיה המקצועית בנבחרת רק בשנה שעברה, מה שאומר שילדים בגילה כיביכול יותר "טובים" ממנה. היא אמרה לי שילדות בגילה בקבוצות גדולות ממנה יורדות עלייה המוטיבציה שלה יורדת עוד יותר כאשר היא אמורה להתחרות מול ילדי השנתון שלה שאמורים להיות יותר "חזקים" ממנה. הילדה מאד מתאמצת באימונים והיא חדורצ מטרה... מה עלייה לעשות?
תשובה: פרישה מהשחייה - (0)
שלום רב,
מתנצל על העיכוב בתשובה.
טוב לשמוע שהיא בעלת מוסר עבודה ומוטיבציה גבוהים. מאוד חשוב בשחייה כמובן.
המצב שתיארת יכול להיות לא קל לכל אחד בקבוצה תחרותית. יחד עם זאת, הפסיכולוגיה תמיד מנסה להרחיב ו/או להעמיק את המבט. במקרה הזה ניתן לשאול, מהו האקלים הפסיכולוגי הקבוצתי בקבוצה? ברור שזהו אקלים תחרותי מאוד, אך האם תחרותי מדי? כמו כן, האם הלכידות הקבוצתית נמוכה?
אם זהו המצב כדי לשוחח עם המאמן לנסות לגרום לו לשפר את האקלים/התרבות הקבוצתית ואת הלכידות. זהו אחד מתפקידיו החשובים ביותר. אם נראה שתהיה הגנתיות מצדו, כדאי לשקול לגייס הורים אחרים לעניין.
אפשר לשאול גם, איך המצב הנתון "פוגש" את הפסיכולוגיה של בתך? או, מה האקלים הפסיכולוגי שהיא מגיעה איתו? האם גם הוא תחרותי מדי? האם הביטחון העצמי שלה בתור שחיינית היה נמוך והמצב הנתון רק מגביר משהו קיים? האם הדימוי העצמי הכללי שלה היה לפעמים נמוך? האם יש נטייה לפרפקציוניזם?
אם נראה לך שהתשובות לשאלות הללו חיוביות כדאי לפנות לפסיכולוג ספורט. עבודה אידיאלית שלו תהיה בשני התחומים, האישי והמערכתי (הקבוצה/המאמן), בהתאם למה שהוא רואה. אם נראה לך שהמצוקה נובעת בעיקר מהמצב הנוכחי, כדאי, בעזרת המאמן, להכווין אותה להתמקד במטרות שלה, ולהגדיר הצלחה בהתאם להן בלבד.
חשוב לזכור שבגילאים הללו תפקיד ההורים והמאמנים לאזן את האקלים הספורטיבי האישי והקבוצתי של הספורטאים, וזאת על מנת לתרום לחוויה ספורטיבית בריאה, שבסופו של דבר גם תתרום להישגים.
כאן לכל שאלה נוספת,
גבי