שאלה: לא מצליח להשתפר מספיק - (מתאמן למרתון)
שלום. אני מתאמן למרתון , פעם ראשונה. אף פעם לא חשבתי שאני מסוגל לרוץ ותמיד זה נראה לי משעמם נורא. עכשיו באימונים, אני מרגיש שאני לא מצליח להשתפר מספיק ונע בין יאוש ורצון לוותר לבין צורך פנימי להוכיח לעצמי שאני יכול לעשות את זה. הריצה גורמת לי להרגיש טוב אבל אחרי אימונים קשים, אני מרגיש מאוד מתוסכל ומדוכא ולאימון הבא יוצא בלי חשק. מכיון וזו תקופה מאוד ארוכה של הכנות למרתון, ויש גם לחץ מהעבודה ומהבית, קשה לי מאוד לשמור על המוטיבציה. מה לדעתך ניתן לעשות כדי לשמות על מוטיבציה לאורך זמן?
תשובה: לא מצליח להשתפר מספיק - (0)
שלום,
אני שמח לשמוע שהתחלת לרוץ, ועכשיו מתאמן למרתון! כל הכבוד!
אולי האתגר הנפוץ והקשה ביותר של רצים הינו ההתמדה באימונים. ישנם מספר דברים חשובים שידועים על מוטיבציה בספורט שאולי יעזרו לך לדעת.
ישנם שני סוגי מוטיבציה עיקריים בספורט:
מוטיבציה פנימית (intrinsic motivation) ומוטיבציה חיצונית (extrinsic motivation). מוטיבציה פנימית הינה צורת הנעה הנובעת מגורמים אישיים/פנימיים של הספורטאי. בצורתה הטהורה היא מתאפיינת ברצון לעסוק בפעילות למען הפעילות עצמה. אנשים המונעים ממוטיבציה זו מוצאים הנאה בפעילות שהם מבצעים ללא קשר לתוצאותיה. כך, ספורטאים בעלי מוטיבציה פנימית ישאפו וימקדו את מאמציהם בשיפור כישוריהם ויכולותיהם, ופחות בניצחונות או תוצאות. דוגמא טובה תהיה פסנתרן המתאמן מספר שעות ביום, לא בשביל לנגן טוב יותר מחברו או לנצח בתחרות מסוימת, אלא בגלל רצונו לנגן את היצירה בצורה מושלמת, שביעות רצונו מפיתוח כישוריו, והנאתו תהליך הלמידה עצמו.
לעומת זאת, מוטיבציה חיצונית בצורתה הטהורה הינה בעצם רצון לבצע פעילות למען תגמול חיצוני (לנצח בתחרות, לנצח מתחרה, לזכות בפרס כספי). מחקרים מראים שספורטאים המונעים בעיקר ממוטיבציה חיצונית מתקשים יותר לעמוד באתגרים או לקום לאחר כישלונות. הם גם נוטים להתאפיין בחרדה תחרותית גבוהה יותר ונמצאים בסיכון גבוה יותר לפרוש מהספורט. אצל אנשים מבוגרים העוסקים בספורט באופן רציני, המצב הרצוי הינו שילוב של שני המוטיבציות, אך עם דגש על מוטיבציה פנימית. אולי, אחד האתגרים של הריצה ושל ענפי ספורט אחרים המתאפיינים בדרישה לסיבולת ובמונוטוניות גבוהות, הינו היכולת ליישם מצב זה. לכאורה ניתן לשאול, כיצד מוצאים מוטיבציה פנימית בריצה כאשר המיקוד העיקרי והטבעי הוא בשיפור התוצאות, או במיקום בתחרויות, או בהשוואות מול עמיתים? ואיזו הנאה אפשר למצוא באימונים הסיזיפיים?
אך כמובן שאפשר וצריך!
מהתיאור שלך ניתן להתרשם שהמוטיבציה השלטת אצלך הינה החיצונית. חלק מהסיבות למצב זה תוכל למצוא אצלך בתהליך שתעשה עם עצמך או בעזרת פסיכולוג. אך חלק מהם ניתן למצוא בתיאור שלך. למשל, ידוע שתחושת מסוגלות עצמית נמוכה ורצף של כישלונות הינם גורמים שבהחלט עלולים לפגוע ברמות המוטיבציה הפנימית ('אני מרגיש שאני לא מצליח להשתפר').
דבר נוסף שעולה מתיאורך ומשפיע כמובן על המוטיבציה הכללית שלך, הינו המצב הנפשי שלך. אתה בטח יודע על השפעות הסטרס (לחץ מתמשך) על הגוף ועל הנפש. סטרס נחשב כיום בעיני רבים לגורם תמותה מספר 1 בעולם. בין השפעותיו הקלות נמנים לדיכאון, חרדה הפרעות שינה, עייפות כרונית, רמת אנרגיה נמוכה ולחץ דם גבוה. אין שום ספק שתחת תנאים כאלה קשה מאוד להתאמן למרתון. כך למשל, תופעות הלוואי של הסטרס משפיעות על ההישגים שלך, שמשפיעים על תחושת המסוגלות העצמית שלך, שמשפיע על המוטיבציה שלך וחוזר חלילה במעגל קסמים שלילי.
המלצות:
א. ראשית כל, פעל כמה שיותר ליצירת work life balance ולהנמכת הסטרס, קודם כל למען בריאותך.
ב. נסה להפוך את המוטיבציה הפנימית לצורת ההנעה העיקרית. ישנם המון דרכים למצוא הנאה ומשמעות בריצה: צפה בסרטים מרגשים על ריצה ועל אצנים גדולים. נסה למצוא השראה בריצה, בדברים שהיא מסמלת בשבילך. נסה לרוץ עם חברים או בקבוצת ריצה.
ג. עשה לעצמך תוכנית הצבת מטרות, המכילה מטרות קצרות וארוכות טווח. שתף את החברים שלך במטרות אלו, ותגמל את עצמך לאחר השגת כל מטרה (המחקר מראה ששני אלו מגבירים את הסיכוי למימושם של המטרות)
בהצלחה,
אני כאן לכל שאלה.
מנהל הפורום גבי זקס
