שאלה: האם מחוננות משפיעה על הישגים בספורט? - (אבינועם)
האם יש קשר או התייחסות מיחדת לילדים מחוננים בספורט והאם המחוננות פוגעת בהישגים בספורט?
האם מחוננים "מסבכים" מהלכים וקבלת החלטות ומתקשים יותר להתנהל בעקבית ולמצות בתחרויות את היכולות האמתיות שהם מפגינים באימונים כי הם מתבדרים במקום להיות מפוקסים.
תשובה: האם מחוננות משפיעה על הישגים בספורט? - (גבי זקס)
היי אבינועם,
סליחה על התשובה המאוחרת.
שאלה טובה ומעניינת מאוד. לצערי אינני אוטוריטה בתחום המחוננות אז לא אוכל לענות לך תשובה מקיפה ומבוססת דיה. יחד עם את, אני כן מחזיק בידע מסוים בתחום ולכן ארשה לעצמי לענות תשובה ראשונית.
מצד אחד חשוב להדגיש שאין שני ילדים מחוננים דומים, מצד שני, בוצעו המון מחקרים על המחונן שמצאו באופן כללי, מאפיינים אישיותיים והתנהגותיים שיכולים להיות משותפים. למשל, מחוננים נוטים להיות סקרניים ובעלי זיכרון טוב. כמו כן, בדברים שמעניינים אותם ניתן לראות השקעה ואנרגיה רבה מאוד. מאפיינים נוספים שקשורים יותר לספורט יכולים להיות:
1. נטייה לעצמאות חשיבתית- אוהבים להחליט ולעשות בעצמם.
2. קשיים באינטראקציות חברתיות וקשיים בוויסות רגשי- לעיתים על רקע הפער בין האינטליגנציה בינו לבין בני גילו, ולעיתים על רקע הפער ההתפתחותי בינו לבין עצמו. כלומר, לעיתים הילד המחונן אינטליגנטי מעל לגילו אך מבחינת ההתפתחות הרגשית הוא כבני גילו או מתחת. הפער יכול להוביל למורכבות ביחסים בינו לבין בני גילו ובינו לבין המבוגרים. גם הנטייה לעצמאות וגם הסוגיות בתחום החברתי יכולות להיות פקטור בספורט קבוצתי וביחסים עם המאמן. אם כך הדבר, יעזור למאמן ולהורים להבין את הקושי על רקע המחוננות ולעזור לילד להתמודד עם האתגרים בצורה גמישה ומותאמת (לעומת למשל מאמן שינקוט רק יד קשה כלפי הילד). בתחום הללו של מערכות יחסים, שיתוף פעולה ואוטונומיה, ספורט יכול להיות זירה נהדרת לעבודה על הסוגיות הללו.
3. קשיים בתחום המוטורי- ילדים מחוננים לעיתים יכולים להראות "קלמזיות". לעיתים על רקע דיספרקציה שמשפיעה על המוטוריקה העדינה ויכולות התכנון.
4. פרפקציוניזם- ילדים מחוננים נוטים יותר להציג פרפקציוניזם. בקצרה פרפקציוניזם מתאפיין בשאיפה בלתי מתפרשת לשלמות, או דרישות ביצועיות גבוהות (לרוב בתחומים שחשובים להם, לא בכל התחומים) ותגובה רגשית שלילית חזקה לאי עמידה בסטנדרטים הללו. הטוב: התוצרים יכולים להיות מצוינים, השאפתנות גבוהה, יכולת לעבודה קשה וטכניקה גבוהה מאוד. הרע: יכולה להיות חרדה תחרותית גבוהה, קושי בהתמודדות עם כישלונות וטעויות ואימון יתר (מצב שבו הספורטאי מתאמן מעבר למידה הנכונה כשכהשלכות יכולות להיות פציעות גופניות וסטרס גבוה ופוגעני). בעיני, ילד, בין עם ספורטאי או לא, בעל נטיות פרפקציוניסטיות גבוהות חייב לעבור תהליך פסיכולוגי בכדי ללמוד להתמודד טוב יותר עם המצב..
5. הפרעת קשב- לפי המחקר מחוננים יכולים לסבול מהפרעת קשב באחוז גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן השפעות של הפרעת קשב בספורט יכולה להיות ברכה וקללה. ברכה יכולה לכלול: יכולת מצוינת בריכוז סימולטני (להקפיץ ולראות את המגרש), חשיבה מהירה וגמישה, יצירתיות גבוהה. קללה יכולה לכלול- קשיים בוויסות רגשי, אימפולסיביות, קשיי ריכוז כמובן ופערים בדימוי העצמי.
6. סוגיות הוריות- לעיתים הורים לילדים מחוננים יכולים להחזיק ולהעביר, באופן מודע או לא, ציפיות גבוהות מהילד. ציפיות ודרישות יכולות להיות דבר טוב כמובן, אך כשהדברים לא באיזון הנכון יכולים לגרום ללחץ שיכול לפגוע בתפקוד הספורטיבי.
לגבי מה שתיארת: "האם מחוננים "מסבכים" מהלכים וקבלת החלטות ומתקשים יותר להתנהל בעקבית ולמצות בתחרויות את היכולות האמתיות שהם מפגינים באימונים כי הם מתבדרים במקום להיות מפוקסים."
אינני יודע מה מתרחש כאן ומה בדיוק אתה מתאר. יכול היות שהסיבוך בקבלת החלטות קשור לפרפקציוניזם או הנטייה לחשיבה העצמאית שתיארתי?
אולי ההתבדרות ביטוי לחרדה תחרותית? כדרך התמודדות...
אם הפער בין האימונים לתחרויות גבוה וקונסיסטנטי, והפוטנציאל לא מצליח להיות ממומש, ממליץ כמובן על התערבות פסיכולוגית. אנא ראה זאת כתשובה ראשונית. לבטח תמצא לא מעט מידע באינטרנט בנושא. כאן לכל התייעצות נוספת
מנהל הפורום גבי זקס
