שאלה: ג'ודוקא - (אורטל)
הי גבי,
אז ככה, אני כבר 20 שנה בענף הג'ודו מגיל ילדות (6) היום אני בת 26.
ברזומה שלי הרבה הצלחות, הישגים מדהימים בארץ ובחו"ל. לפני שנתיים בתחרות פרקתי את הכתף ונעדרתי מהגודו חצי שנה מה שקורה עכשיו אני עומדת לפני עוד תחרות גדולה ואני מתקשה מאוד להתאמן (לא פיזית) כל הזמן מנקר לי בראש שאני לא מספיק טובה בשביל להצליח בתחרות, כי אם הייתי מספיק לא הייתי פורקת את הכתף אז. ברור לי שזה לא ריאלי. המאמן שלי מאוד רוצה אותי שם, הוא מאוד מאמין בי וביכולות שלי לצלוח את התחרות הזו ולכבוש עוד יעדים אישיים שהצבנו לי.
ואני כרגע מוצאת את עצמי מגיעה לדוג'ו, עושה חימום, עולה לקרב, מנצחת אותו, לדברי המאמן "זה מדהים, ככה רק עם עוד קצת רעל אני רוצה אותך בתחרות" ואני לא מבינה על מה הוא מדבר. אני שונאת את הקרב הזה אני שונאת את מה שאני עושה אני מרגישה שאני עושה את זה גרוע, אני מרגישה לא ראויה לעמוד ולהתאמן לתחרות, לא מספיק טובה. כל זה בחיים לא היה לי, אני כותבת פה עם שם בדוי כי השם שלי מאד מוכר בענף ומחוצה לו, אני יודעת מה זה לחץ של תחרויות, מכירה אותו ותמיד אני מצליחה לעשות הכל להמשיך להתאמן, להאמין חזק בעצמי שאני אלופה ואני יכולה לצלוח את התחרות.
אני חוששת שלא אסע לתחרות (יש עוד חצי שנה עד אליה וכבר מתאמנים חזק, זו באמת תחרות גדולה ואני הנציגה הישראלית שאמורה לנסוע, אני מרגישה שאני רגע לפני להודיע לאיגוד שאני יוצאת מזה. אפילו עוברות לי מחשבות על פרישה. אשמח לשמוע את דעתך על המצב גבי.
תשובה: ג'ודוקא - (0)
היי,
שמח מאוד שפנית. נשמע שעברת תקופה לא פשוטה. יש לי תחשה שיש סוגיות מעבר לאיבוד ביטחון/פריקת כתף וכו שמשחקות תפקיד'. משהו עוצמתי ושאת לא כ"כ במגע איתו (שאגב זה בסדר גמור-תגובה נורמטיבית לחלוטין). יש לי תחושה שאני יודע במה מדובר, או לפחות בחלק מהעניין, אך לא הייתי רוצה לכתוב כאן. תזמון זה דבר קריטי בפסיכולוגיה.
מאוד ממליץ שתפני לפסיכולוג ספורט, אך כזה שמחזיק ביכולת ובאוריינטציה טיפולית. או לפסיכולוג רגיל שיעזור להבין את המתרחש.
אגב, כשיש משהו ספציפי שבו עוסקים, זה יכול להיות גם תהליך קצר. לפעמים אפילו כמה פגישות. אני אומר את זה כי לפעמים אנשים נרתעים מלפנות לפסיכולוג כי הם חושבים שזה חייב להיות שנה או שנים של מפגשים, ולעיתים לא כך הדבר.
כאן לכל שאלה נוספת,
גבי
מנהל הפורום גבי זקס
