על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

תלות במוצץ

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  תלות במוצץ  -  (טלי)


מיכל שלום,
בני נכנס לגן בגיל שנה (לאחר שנה איתי בבית).
בבית תמיד היה נרדם לבד- הנחתי אותו במיטה, עם/בלי מוצץ והיה נרדם. פרט להירדמות לא היה כלל מוצץ!
בתיאום הציפיות עם הגננת ביקשתי שיתנו מוצץ רק בזמן השינה
אך במשך 3 השבועות בהם הוא בגן ראיתי שהוא המון עם מוצץ, גם כשהוא אינו בוכה. ביקשתי זאת פעם נוספת לסייעות והן אמרו שהגננת אמרה להן, אך שצריך לאפשר לו לפחות בתחילה את המוצץ כשבוכה. הסכמתי איתן (כי לא רוצה להיות קרציה ואני ריאלית ומבינה שיש עוד11 ילדים בוכים), רק ביקשתי שכשהוא מסיים לבכות שיוציאו את המוצץ. בפועל זה עדיין לא קורה והוא הרבה עם מוצץ כי זה מאפשר להן שקט. הבעיה שבני ילד נח אז אם נותנים לו מוצץ הוא מפסיק לבכות (אך זה לא אומר שהוא נרגע, המציצה פשוט מאפשרת לו עיסוק שמסיט את דעתו מהמקור לבכי אך מה שהרגיש נשאר בפנים ורואים זאת בחוסר ההבעה ובעיניו הזחוחות) והן יכולות להשאירו על הרצפה ולהמשיך בשלהן או להתעסק בילדים אחרים שבוכים חזק יותר. אני מרגישה שזה מקשה או לפחות מעט את הסתגלותו לגן, כי אין לו אפשרות כמעט לפרוק זאת שם ולקבל את תשומת הלב מהן שהיא זו שבאמת תרגיע אותו. זה מתבטא בבית בכך שהוא לא מצליח להירדם מבלי שאני מניחה אותו עלי ונותנת לו לבכות ולפרוק את כל התסכול והקושי והחרדה שהוא לא פרק בגן. הבכי קצר אך לעיתים אלו ממש צווחות, וכל הטקס הזה שאני מחבקת אותו כשהוא בוכה עלי לוקח כחצי שעה עד שעה עד שאני שמה אותו במיטה ונרדם.
כמו כן בלילה הוא מתעורר בין 2-4 פעמים, כשלפני כן היה ישן לילה שלם- לא רק כי רוצה להיות איתנו אלא גם כי המוצץ כבר 'לא מספיק' ואם מתעורר בלי המוצץ מתחיל לבכות.
איך עלי לפעול מול הגננת והסייעות ב'עדינות'?
האם כדאי לשוחח שוב עמן ולהתעקש שהמוצץ יהיה רק בשינה או לבקש לקחת את המוצץ שלא יהיה איתו בגן?
תודה רבה

תשובה:  תלות במוצץ - (0)


טלי שלום,
השימוש במוצץ בשלב הסתגלותי זה חיוני לבנך, ואני לא חושבת שכדאי לגזול את זה ממנו כעת. כשירגיש יותר בטוח במסגרת החדשה אז יזדקק למוצץ פחות, אולם כעת מדובר על אביזר מאוד שימוש ונחוץ כנראה עבורו, וכדאי דווקא לשמוח שהצליח להתרגל לזה . גם בבית הוא כעת נזקק לכם יותר, ביום וגם בלילה, מכיון שהחוויה החדשה של להסתמך על אחרים הלחלוק את תשומת הלב מהמבוגרים, קשה לו. אני מציעה שבביתתנסו להיענות ככול הניתן ולהציע זמינות וקרבה, אולם אפשר במקביל לעזור לו להסתגל לעוד חצפים מרגיעים כמו צעצועים שאוהב, מוזיקה או ספרים באמצעותם יכול ללמוד להרגיע את עצמו הבבית ואחר כך גם בגן. אם יהיה לו מספר רב יותר של אמצעי הרגעות, יוכל להיפרד מהמוצץ ביתר קלות.
בהצלחה
מיכל
 X