שאלה: שתיקה מול הצוות - (מירי)
שלום וברכה
הבת שלי בת 5.5. ילדה חכמה יצירתית וטובה אבל די שקטה.(גנטיקה..)
בתחילת השנה היא שמרה על דיסטנס מהגננות לא דיברה איתן מטוב עד רע ושמרה על מרחק (ככה זה בכל תחילת שנה עד שהיא מתרגלת) לאט לאט נפתחה במהלך השבועות. זה לא אומר שהיא הראשונה לרוץ ולספר להן כל חוויה שעוברת אבל אם שאלו אותה שאלה היא ענתה יפה תשובה בלי להתבייש וגם הייתה שותפה בפעילות הגן באופן מקסימלי. עמדה בכל המטלות, יצרה קשר עם ילדות ושיחקה באופן נורמטיבי (הכל בכפןף לביישנות.. שזה אומר לא מלכת הגן אבל גם לא דחוקה בפינה)
בשבועיים האחרונים הגננת שמה לב להסתגרות ושתיקה. הילדה יכולה לשבת בצד הרבה זמן לא עונה בכלל לשאלות של הגננת, גם לא לשאלה כמו איזה צבע תרצי לבחור אדום או כחול, רק לשאלות שבהן היא יכולה להנהן בראש היא מסכימה לענות. גם המוטיבציה למשחק עם החברות ירד מאוד לדברי הגנננת.
אבקש להדגיש כי היא הולכת בשמחה רבה וחוזרת מרוצה מאוד ושמחה. כשאני שואלת אותה בבית מה היא אמרה בגן או עם מי שיחקה ואם ענתה תשובה לגננת היא מספרת שהיא עונה הכי הרבה תשובות והיא הכי חכמה והיא יודעת הכל.
יש לציין שבבית שומעים אותה מצוין היא מספרת ומשתפת משחקת ומתנהגת כרגיל
האם יש צורך לפנות איתה לברור? לטיפול רגשי?
תשובה: שתיקה מול הצוות - (מיכל דביר קורן)
שלום רב,
אני מניחה שהמחשבה לפנות לבירור רגשי היא מתוך ההנחה שעל בתך עובר משהו קשה מעבר לביישנות הרגילה, והוא שגרם לשינוי בהתנהגות שלה לאחר שכבר נרכשו הישגים משמעותיים בעיניין הזה, ומתוך מחשבה שהתפתחותה נפגעת מוך העובדה שהיא אינה מדברת. אני מציעה לערב את פסיכולוגית הגן כדי שתערוך עליה תצפית ותעזור לכם לחשוב האם מדובר בנסיגה קלה בלבד או שנראה שיש שינוי תפקודי מהותי עליו היא משלמת מחיר התפתחותי.
בהצלחה
מיכל