שאלה: קושי בפרדה - (סמדר)
הבן שלי בן 3.5, גן עיריה.
השנה כשבוע לאחר תחילת הלימודים, בכל בוקר שאני מביאה אותו לגן הוא מתקשה בפרידה.
שנה שעברה היתה תקופה של כחודשיים במהלך השנה שגם אז זה קרה אולם עבר.
הוא נבון ומבין שזה מעציב אותי, כשאנחנו מדברים על זה הוא מבטיח שמחר בבוקר הוא ילווה אותי לדלת ויפרד ממהי בנשיקה וחיבוק.
אני רואה את הקושי בעיניו בבוקר, הוא ממש נאבק בעצמו ובסוף בוכה ומשתולל.
ניסינו את המדבקות והחיזוק בגן ע"י המטפלות, ניסיתי משחק אחד ואמא הולכת, ניסיתי פרידה קצרה וארוכה ותמיד אותו דבר, הוא מבטיח אבל בוכה ומשתולל.
השכנה שלי ואני מתחלקות במשימת ההסעה בבקרים, כשהיא לוקחת אותו הוא נפרד ממנה ללא כל קושי.
גם במהלך השיגרה בבית, הוא מעדיף אותי על אביו. אנחנו עובדים על כך בבית, והחלטנו לאפשר לבעלי ולו זמן איכות כשאני לא אהיה בסביבה פעמים בשבוע.
אשמח לעצתך
תודה
תשובה: קושי בפרדה - (מיכל דביר קורן)
סמדר שלום,
אני לא כ"כ מבינה גננות ש'לא אוהבות' שההורים נמצאים, אם את מרגישה לא-בטוחה בגן, אין שום סיכוי שבנך יחוש שם בטוח, ולכן עליה לעשות כל שביכולתה כדי לתת לשניכם הרגשה בטוחה ככול הניתן שם. אני מציעה שתקיימי איתה שיחה על החששות שלך, ובמידת הצורך תערבו את פסיכולוגית הגן. בהצלחה,
מיכל