על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

פערים

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  פערים  -  (רעות)


שלום רב,
בן 3.10 שנה ראשונה בגן עירייה. נכנס לראשונה למסגרת בגיל מאוחר בגיל 2.8 ואכן לא חשפתי אותו כמעט לילדים בתקופה שהיה איתי בבית למעט 2-3 פעמים בשבוע שהיה במשחקיה( הייתי בהריון והיה לי קשה מאוד) לא קרה שהיה אצלו חבר בבית.
הגננת פנתה אלי (מכירה אותו חודש וחצי) והעירה את תשומת ליבי לכמה דברים:
1.טוענת כי הבעות פניו לא תואמת את מה שמרגיש - הסבירה זאת שהיו 2 מקרים שהוא נפל/ קיבל מכה והוא התכווץ כולו פיזית ולא הצליח להשמיע קול. שחקרתי קצת את הסייעת הבנתי שמה שקרה שהוא באמת התכווץ כולו אך ברגע שהיא לקחה אותו על הברכיים שלה הוא התפרק והתחיל לבכות... - איתנו בבית תמיד תמיד בוכה אם מקבל מכה או כואב לו או עצוב או נפגע
2. הגננת טוענת כי מדי פעם יש לו ניתוקים ( מדבר לעצמו על משהו דמיוני) טוענת שיש לו דימיון שופע מאוד -
איתנו בבית הוא תמיד מגיב לשמו מעולם לא חווינו " ניתוקים" ובבית כמעט ולא נתקלים שמדבר לעצמו אבל נכון שיש לו דימיון רב
3. בנושא החברתי טוענת כי הוא מרבה ללכת לחברים אך לא מצליח לייצר כמעט משחק טוענת שהוא תקשורתי אך התקשורת שלו אחרת.. היא אומרת שהוא בא לחברים ומשמיע קולות כאילו הוא דרקון והוא לא מתחשב ברגשות של אחרים כי אם ילד אומר לו תפסיק לבוא אחרי אז הוא צוחק וממשיך לבוא אחריו ולעשות קולות...טוענת שאם כבר הוא משחק עם מישהו אז הוא זה שנוטש את המשחק אחרי זמן קצר והולך... בבית הוא כן לפעמים משחק ככה( אני מדברת על אחת לכמה ימים) עם אח שלו הקטן וזה משחק שלהם... זה נכון שאם אחיו הקטן לפעמים בורח ממנו ומפחד הוא מחייך וממשיך עד שאני עוצרת את זה...
חייבת לציין שהוא ילד מאוד מאוד חברותי מאוד ורבלי ושיוצאים איתו לפארקים אנשים משתגעים ממנו(איזה חמוד איך הוא מדבר איך הוא מתקשר) תמיד תמיד רוכש לו חבר או חברה ומשחק איתם ( בלי המשחק של הדרקון בכלל)
מעבר לזה אומרת שהוא אוהב מוסיקה מרותק לסיפורים ועובד מאוד יפה ביצירה... המלצתה לאור מה שסיפרתי ללכת למכון להתפתחות הילד...
הייתי מעוניינת לשמוע את דעתך על מה שסיפרתי... מצד אחד ההיגיון אומר לי שאם הגננת דיברה איתי אז כנראה משהו קרץ לה בבן שלי מנגד כל מה שהיא אמרה לא נשמע לי כזה בעייתי לגילו למעט העניין שצריך ללמד אותו להתחשב ברגשות של אחרים וגם העובדה שאנחנו לא נתקלים בכל התופעות האלה בסביבה הביתית וגם בחוץ איתו.
תודה מראש על המענה

תשובה:  פערים - (מיכל דביר קורן)


רעות שלום,
קיים פער בין האופן בו את מכירה את בנך בסיטואציות חברתיות בבית ועם המשפחה לבין האופן בו הגננת רואה אותו בגן באינטראקציה עם בני גילו. אני מבינה את ההיסוס שבפניה להערכה מקיפה, אבל אם מדובר בגן שבו אוירה נעימה והגננת מנוסה לא הייתי פוסלת את ההתרשמות שלה. הרי קשיים חברתיים של ילדים לא מופיעים באינטראקציות 'בטוחות' ומוכרות עם מבוגרים, אלא דווקא כשהילדים נדרשים לאתגר בקבוצת השוים. בכל מקרה, תורי ההמתנה כיום במכונים להתפתחות הילד מאוד ארוכים, ועד שיגיע תורכם אולי תחשבי שכבר אין בזה צורך, מאידך, אם ההסתגלות החברתית שלו לא תשתפר, הרי שטוב לפנות מוקדם ככול הניתן. בנוסף, אם ברשות המקומית שלכם פועל שירות פסיכולוגי חינוכי-התפתחותי שעורך ייעוצים ותצפיות בגני הילדים, כדאי גם להתייעץ עם פסיכולוגית הגן, למרבה הצער השירות אינו פעיל בכל הרשויות.
בהצלחה
מיכל
 X