שאלה: פער ההתנהגות הבית ובגן - (תמי)
בן 4.5, בבית לא מרביץ , לא נושך, ולא זורק כיסאות. תחילת השנה נכנס לגן עירייה שבועיים ראשונים היה בסדר , היה חוזר עם מדברות על התנהגות טובה, אחרי השבועיים הגננת מספרת כי התחיל להרביץ לה ולילדים, כאשר אומרים לו מה לעשות מתעצבן, ולא מקשיב לצוות.
הוסבר לגננת שזו לא התנהגות אופיינת לילד, ולקחתי אותו לפסיכולוגית קלינית מומחית , היא עשתה הערכה קלינית , הייתה עם הילד לבד, ואמרה לנו כי לא ראתה משהו חריג, לא קליני ולא ריגשי שהילד חכם סקרן והתפתחות תואמת גיל.
וכן צריכה הצבת גבולות. אמרתי לגננת כי ההתנהגויות שהיא מספרת לא מתרחשות בהית שכן אנחנו מאוד נוקשים עם הצבת הגבולות ובגן זהו תפקידה.
היא מצידה אמרה שרוצה לשלוח לוועדת שילוב, כי הבן שלי ועוד מספר ילדים ״ הבעייתיים״...
אציין כי בשל המידע שנתנה לנו וחשיבות המקרה לקחנו מטפלת ריגשית בכדי שתתן לה כלים להתמודד עם הסיטואציות בגן.
שאלתי היא מה יכול להיות הגורם לשינוי התנהגותי זה? וכן, בוועדה כשאציג את התרשמותה של הפסיכולוגית זה ימנע ממנה לקבל סייעת ?
הגננת טוענת ע״י יש לה 35 ילד וסייעת אחת לכן קשה לה ... מרגיש לי שהיא אוצה ״ לרכב״ על גבו של בני בכדי לקבל סייעת נוספת.
תשובה: פער ההתנהגות הבית ובגן - (0)
תמי שלום,
נשמע לי שהגננת מאוד נחפזה להסיק מסקנות, בוודאי לגבי הצורך של בנך בוועדת שילוב או בסיוע נוסף, ואתם, יחד איתה, נסחפתם גם. הסתגלות בגן חדש היא תהליך איטי והדרגתי, והעובדה כי היה סוער בימים הראשונים לא מעידה מיידית על צורך בטיפול נפשי עבורו. יתכן כי הגן באמת מאוד עמוס ויש ילדים נוספים שגורמים לתסיסה. ילדים רגישים במצבים האלה מגיבים בסערה וצריכים דווקא הרגעה והצבת גבולות מתמדת ולא התפרצות נסערת כפי שנראה לי שהגיבה הגננת. אני מציעה לפני שפונים לוועדות ולטיפולים מיותרים, לבקש פגישה ותצפית של פסיכולוגית הגן, או התייעצות בשירות הפסיכולוגי, כיוון שיתכן ואקלים הגן מעורר בילדכם תחושה של אובדן שליטה ואז מגיב בתוקפנות. זה מאוד אופייני למצבי הסתגלות של תחילת השה כאשר המבוגרים מאבדים שליטה. כדאי מאוד שהפסיכולוגית שמטפלת בכם תהיה בקשר עם צוות הגן או - במידת האפשר - תגיע בעצמה לתצפית בגן. לגבי הדרכה להצבת גבולות: זה תמיד נכון, ובעיקר בתקופות בהן נראה שהחוויה הכללית היא של ובדן שליטה, אז ילדכם מרגיש חוסר אונים ובתגובה מתפרץ ומתקשה לשלוט ברגשותיו ובהתנהגותו.
בהצלחה,
מיכל