על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

עודף עצמאות ושליטה אצל הילדה

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  עודף עצמאות ושליטה אצל הילדה  -  (אתי)


היי מיכל,

הבת שלי בת 2 וחצי מאוד חשוב לה שליטה ועצמאות בדברים שלה וזה בא לידי ביטוי בכל מיני דברים
אם מזיזים לה את הדברים שלה היא חייבת להחזיר למקום
לא מרשה שיקחו לה משקית החטיפים
רוצה לעשות כמעט הכל לבד ואם עוזרים לה היא מתעצבנת ולא מוכנה לקבל את העזרה עד כדי כך שאם למשל הרמת לה משהו שנפל לה היא תזרוק אותו בחזרה ותרים בעצמה
יש מצבים שבהם היא נתקפת בבכי מתוך כעס ותסכול שלקחת לה את המקום של ההתמודדות בעצמה וקשה להרגיע אותה
לדוגמא הורדת בגדים לקראת מקלחת בדרכ עוזרת לה והפעם רצתה לבד והחולצה נתקעה לה בראש אז הוצאתי לה
היא התעצבנה ונכנסה לבכי ותוך כדי בכי היא מנסה להחזיר את החולצה למקום שהייתה כדי להוציא בעצמה
יש לציין שאם מציעים לה עזרה היא לפעמים מסכימה והכל בסדר אבל יש מצבים שלא תמיד מצפים שהעזרה תגרום לה לכזה מפח נפש ובזבוז אנרגיות
מנסה להסביר לה שתדבר שתביע את עצמה במקום לבכות.. לפעמים מבינה ושולטת בזה ולפעמים לא ולוקח לה הרבה זמן להירגע
רציתי לשמוע את עצתך בעניין ממה זה נובע איך ניתן להתמודד עם זה

תשובה:  עודף עצמאות ושליטה אצל הילדה - (מיכל דביר קורן)


אתי שלום,
בתך בת השנתיים מפתחת את עצמאותה ואת תחושת השליטה שהיא רוכשת בעולם, וזהו תהליך התפתחותי ונפשי מרכזי וחיוני מאוד, ובעיקר - תקין. נכון, זה עשוי להיות קשה ומתסכל עבור ההורים שמנסים לקדם את ההתנהלות איתה, אבל עבורה זהו תהליך משמעותי שצריך לגייס עבורו משאבים וכחות כדי לא להפריע. כאשר החינוך הוא תומך מחד אך גם מלווה בגבולות ברורים (למשל, לא לפגוע בעצמה או בכם) תתפתח אצלה תחושה של אוטונומיה, כלומר שליטה במידת יכולתה להצליח ולגרום "לעולם" להתנהל. תוצאה לא רצויה במקרה של חינוך נוקשה מידיי תגרום לרגשות של בושה וספק לגבי מידת מסוגלות שלה וזה כמובן נזק להתפתחות שלה. לכן, בהנחה ושאר תחומי ההתפתחות שלה תקינים: חברתית, שפתית, מוטורית וכדומה, והיא משתלבת יפה במסגרת החינוכית שלה, כל שנותר לכם לעשות הוא לנשום עמוק ולתת לה להתנהל בעצמאות במידת האפשר. לא סתם התקופה הזו מכונה 'גיל שנתיים הנוראי'... זה אכן לעיתים מאוד קשה להורים
בהצלחה,
 X