הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

נטייה לפרפקציוניזם וקושי או פחד ללמוד דברים חדשים

פורום פסיכולוגיה ילדים

מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה: נטייה לפרפקציוניזם וקושי או פחד ללמוד דברים חדשים - (מיכל)

ביתי בת השבע. ילדה מקסימה,טובת לב,מצחיקה ופיקחית. לצערי יש לה נטייה לפרפקציוניזם וקושי או פחד ללמוד דברים חדשים שבהם היא חוששת לא להצליח. היא החלה ללמוד השנה בכיתה אלף מה שמביא,מן הסתם, התמודדויות חדשות ואתגרים חדשים. לה ולנו. כבר כמה שבועות שאני שמה לב שלצד מצב הרוח הטוב והימים שעוברים טוב יחסית,היא ״מאבדת את זה״ מדברים פעוטים ואז העא יכולה להיכנס למעין התקף זעם (שכמעט ולא היו לה כאלה כשהייתה בגיל ״המתאים״). אנחנו כמובן מאפשרים לכעס לצאת, מנסים לעזור ושמים גבול רק במקרה של הרמת יד או צרחןת ממושכות ואז מבקשים ממנה להירגע בחדרה ולהצטרף כשתרגיש מוכנה. מציעים לה לשהןת איתה בחדר אך היא כל כך כועסת שאין על מה לדבר. אחרי מספר דקות לא ארוכות היא נרגעת אבל... ופה הבעיה... היא לא מצליחה לדבר ולהסביר מה קרה ולמה בכאלה עוצמות. אני מתארת לעצמי שהיא בעצמה לא יודעת אבל אני מרגישה שעוברים עליה דברים לא פשוטים ואני לא יודעת איך לעזור לה לדבר.

תשובה: נטייה לפרפקציוניזם וקושי או פחד ללמוד דברים חדשים - (0)

מיכל שלום,
תארת מאוד לעומק את התהליך שעובר על בתך, ונראה לי שלעזור לה זה פשוט להיות איתה בתוך הזעם הזה, להגיב באמפתיה. חשוב כמובן להציב לה גבולות ברורים ולא להיבהל ממנה או לאפשר לה להיבהל מעצמה: זה דיי מבהיל עבורה לחוות את עצמה ככה. ובהתקפה עצמה, אחרי שהדברים נרגעים אפשר לדבר איתה ולהציע לה את ההסבר שלך: אולי כעסת כי הרגשת ש...' וכו'.
בנוסף, כדאי גם לדבר עם המחנכת שלה ולנסות להבין האם היא כך גם בבית ספר, כי הדברים יוצאים מ'השדה' של הבית כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
בהצלחה
מיכל

X