שאלה: משבר זוגיות ודרישה לכלב - (דנה)
שלום רב,
אני בת 50, נשואה, אם ל- 3.
לאחרונה יש חיכוכים רבים ביני לבין בעלי על רקע משבר שחווינו ומשקעים מן העבר זה כלפי זו. אנו מנסים לפתור את הבעיות בינינו ללא טיפול זוגי מאחר והוא מתנגד לכך עקרונית. בתנו הצעירה, "בת הזקונים", בת 13, חוותה קשיים רגשיים בעקבות משבר חברתי במעבר מהיסודי לחטיבה . אז, לבקשתה, היא החלה טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי ומצבה השתפר מעט. היא נערה רגישה ונבונה מאד . לאחרונה היא מספרת שהיא מרגישה בדידות בבית כי אחיה הגדולים לא נוכחים (אחד בצבא והשני סטודנט) והיא מרגישה שכלב יעזור לה רגשית וחברתית. היא מנדנדת לנו כבר שנים להביא כלב ותמיד אני זו שסירבתי מכל בני הבית. התנגדתי לכך מתוך מחשבה שהעול יהיה עליי אחרי שההתלהבות תישכך שיהיה בלגן בבית ושאין לי כוח להתחיל לגדל "ילד" נוסף. בתי טוענת שהיא תעשה הכל עם הכלב. כרגע אני נקרעת בין הרצון להסב לבתי אושר לבין מחשבותיי על עתיד יחסיי עם בעלי, החשש שניפרד ואני אשאר עם כלב לכ-20 שנים ואהיה מחויבת לטפל בו. היום, בגילי, אני מרגישה שאני צריכה רוגע ושלווה ולא עוד יצור שובב שידרוש תשומת לב וטיפול יומיומי. מכרים שהם בעלי כלבים אומרים שכלב יעשה פלאים בבית ויביא שמחה לכולם. בתי מתחננת יום יום, היא טוענת שאני אגואיסטית ולא מוכנה להתפשר על רצונותיי למענה, כדי שיהיה לה טוב. הילדים הגדולים גם מפעילים עלי לחץ שאני צריכה לעשות למענה את המהלך הזה. אני ממש מתלבטת ומרגישה רע ולא יודעת מה לעשות. אשמח לעצה. תודה
תשובה: משבר זוגיות ודרישה לכלב - (מיכל דביר קורן)
דנה שלום,
העובדה שבתך החלה תהליך טיפולי משמעותי שמייטיב איתה היא הישג חשוב וכל הכבוד על ההחלטה הזו. אך האם התהליך הטיפולי צריך להתרחב גם לאימוץ של כלב, זו כבר שאלה הרבה יותר רחבה בגלל כל המשמעויות שציינת והעובדה שבני המשפחה "זורקים" עלייך את האשמה היא כמובן לא הוגנת. לך יש את מערכת השיקולים שלך שהם אינם מודעים לכולם, ובצדק. אני מניחה שזה קשור בהרבה מחירים מההיסטוריה המשפחתית, ואת יכולה לגמריי להחליט שזה לא מתאים לך ולהרגיש נוח עם זה. יחד עם זאת, לתהליכים מעין אלה אכן יש לפעמים כוח מרפא, שיכול גם להפתיע. אני מציעה להתייעץ עם המטפלת של בתך בעיניין: היא מכירה אותה ואת המצב בבית, וסביר שיהיו לה תובנות לגבי רמת ה"נחיצות" של החלטה כזו, וכן הצעות לגבי תהליך טיפולי זוגי, גם אם כזה שאת מגיעה אליו בלי בן הזוג. יתכן ותהליך כזה יוכל לעזור לך בקבלות ההחלטות ששמות את הצרכים שלך במרכז, ולא של האחרים, וזו מתנה חשובה ביותר עבור עצמך בגיל 50.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
