על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

מגורי פעוט בן 1.3 עם סבא עם תסמונת אספרגר

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  מגורי פעוט בן 1.3 עם סבא עם תסמונת אספרגר  -  (רותם כהן)


טובי פלד היקר, לאבא שלי יש תסמונת אספרגר וזה מתבטא אצלו, בין היתר, בקושי משמעותי בפן החברתי. מסיבות כאלה ואחרות, הסכמנו שהוא יגור איתנו וכעת אנחנו - בעלי, בני אבי (סבא) ואני - תחת אותה קורת גג כבר שנה וקצת.

מאז שהבן שלנו נהיה בן שנה, והחל להיות יותר מודע לסביבה, לחקות אנשים, ליצור אינטראקציות וכדומה, בעלי ואני התחלנו לחשוש שמא ההתנהגות האנטי-חברתית של הסבא, לאורך זמן, יכולה להשפיע לרעה על בנינו בכל מיני רבדים. על כך רצינו להתייעץ איתך ולדעת האם באמת הדבר יכול ליצור אצלו מטענים רגשים שליליים או שמא לא צפויה לכך השפעה שלילית על הילד.

בקצרה, ניתן לומר שהסבא מתעלם מהילד כל עוד הוא יכול, לא עונה לו כשילד ניגש אליו וקורא לו ״סבא״, עובר לידו מבלי להסתכל עליו, סוגר עליו דלתות כשהוא מנסה להיכנס לחדר כי הוא לא רוצה שהוא יכנס וכו׳.. גם כשאני מבקשת מסבא להקדיש זמן ספציפית לילד - במקום להיות איתו באינטראקציה הוא מתחיל לשיר לעצמו ולגמרי לא שם לב לילד.. הילד יכול ממש לצאת מהחדר שהם נמצאים בו ביחד מבלי שסבא ישים לב כי הוא עסוק בלסדר צעצועים או בלשיר לעצמו במקום לשחק/להשגיח על הפעוט..

עשיתי איתו כמה שיחות על זה וממש הסברתי לו הכי מפורט שאני יכולה מה אני מצפה שיעשה ואיך צריך להתנהג עם הילד, אבל זה לא עוזר. אפילו פעם אחת לדוגמא - אמרתי לו שאני מצפה שכאשר הילד פונה אליו ואומר ״סבא״ - אני מבקשת שיעצור את מה שהוא עושה (למשל מכין לעצמו אוכל), יסתכל לו בעיינים, ויגיד משהו חזרה - כמו ״כן״, ״היי״, נפנוף לשלום, משהו.. ושאם הוא עסוק מידי בשביל זה (זה התירוץ שלו רוב הזמן) אז שיעבוד מחוץ לבית באותו יום (הוא עובד מהמחשב). אבל גם זה לא עזר, ואחרי פעם אחת שאמר לילד ״שלום״ כשהילד פנה אליו, הוא לא עשה זאת שוב כשפנה אליו שוב כמה דקות מאוחר יותר, בטענה שהוא כבר ענה לו קודם לכן ולכן לא צריך לענות לו שוב.

לסיכום, אחרי התקרית הזו ואחרי ניסיונות חוזרים ונשנים למצוא פתרון ללא הצלחה, ומתוך הנחה שלא ניתן לשנות את סבא. אנחנו נשמח להבין האם באמת התעלמות כזו של דמות אהובה עבור ילד יכולה להשפיע לרעה לאורך זמן והאם כדאי, למרות הקושי, למצוא סידורי מגורים אחרים. הערות: הסבא נמצא בבית 6 ימים בשבוע ועובד מהבית, הילד עוד לא בגן וגם הוא בבית מרבית השבוע. נכון לתקופה זו הם מבלים ביחד כ30 דקות פעמיים בשבוע. מספר האינטראקציות של הילד שנענות בהתעלמות מצד סבא יכולות לנוע בין 4-12 ביום, כל יום. תודה רבה!!

תשובה:  מגורי פעוט בן 1.3 עם סבא עם תסמונת אספרגר - (0)


רותם שלום,
מאחר ומדובר באביך את כנראה יודעת משהו על איך זה לגדול בקרבת מבוגר שכזה, וגם אם בילדותך לא הייתה לו אבחנה, או שבעצמך לא ידעת להגדיר את זה, התחושה בוודאי זכורה לך. מאחר ואני מניחה שהמגורים המשותפים הם אילוץ ולא בחירה, הרי שהמטרה כעת היא לצמצם נזקים. כלומר, לתת מודל אחר: תקשורתי, חם ומכיל עבור בנך, ובהמשך גם לתת פשר לעיניין: הבדלים בין אנשים, תגובתיות שונה ועוד. כשיגדל יותר אפשר יהיה גם להעמיק את ההסבר ולתת אפשרות לשיחה פתוחה על הקושי הזה ועל התחושות שזה מעורר.
בהצלחה
מיכל
 X