שאלה: ילדה כעוסה - (יעל)
שלום רב,
ביתי, בת שבע וחצי, ילדה מקסימה ואהובה. בשבועיים האחרונים אני מוצאת את עצמי, במינונים שלא היו בעבר, במאבקים איתה. אני משתדלת לא לשתף פעולה מעבר לגבול מסוים אבל אני רואה אותה בעיקר מתקוממת מהעובדה שאני מחילטה בשבילה דברים. יש לה הרבה בחירה, תמיד התחשבנו בדעתה, אבל מן הסתם יש דברים שאנחנו קובעים (מקלחת, מה ומתי אוכלים- מתוך בחירה). היא אף פעם לא מרוצה, מודיעה שלא מחליטים עליה, רוצה רק את מה שאין, כועסת ומרירה. אני מגלה אמפתיה, שמה גבולות ומנסה להיות סבלנית אבל אין שיפור. יש לציין שאני רואה שהיא מקנאה באחיה הצעיר. כמו כן מתארת לעצמי שאוגוסט והשהיה הארוכה בבית לא מוסיפה. אשמח לשמוע אם יש לך מחשבות בנושא.
תודה רבה
תשובה: ילדה כעוסה - (0)
יעל שלום,
הטבת לתאר את התגובות של בתך ואת מחשבותייך לגבי מקור התסכול והכעס שלה, בהחלט אפשרויות שעשויות להסביר את התגובות שלה. תגובות כאלה מופיעות פעמים רבות כלפי ההורים בעוד שמקור הכעס הוא דווקא שונה, למשל חברתי, קשור ביחסים עם בנות גילה (שהופכים סבוכים לעיתים בגיל הזה), וכך מתפתחת תגובה של החלפת האובייקט על הכעס: בגלל שהיא לא יכולה להתפרץ על חברותייה, היא מפנה את הכעס עליכם, ההורים, שכן יכולים לשאת זה (עד גבול מסוים כמובן). זה קצת דומה למצבים בהם אנחנו עצבניים מהעבודה אבל מאבדים שליטה בבית, על הילדים או על בני הזוג. נסו להגדיר לה את הדברים עליהם אתם לא מוכנים לוותר, ולהרפות מעט היכן שניתן, להעניק תחושת שליטה במה שכן נתון לשליטתה (וזה גם מתאפשר עכשיו בגלל תקופת החופש), ובעיקר להציע לה אוזן קשבת שמאפשרת לה לשתף אם היא רוצה. אם להרגשתכם העיניינים לא חוזרים לקדמותם והכעס שלה 'צובע' את היחסים בבית, כדאי מאוד לפנות להתייעצות מקצועית.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
