שאלה: ילד שבוכה המון בגן וקשה לו חברתית - (מאירה)
בני בן ה5 סיים גן טרום חובה.
במהלך השנה הפנתה את תשומת ליבי הגננת שלו שקשה לו מאוד מבחינה חברתית והוא לא מרבה לשוחח בגן עם הילדים-קשה לו לפנות אליהם למשחק.
מה עוד שהוא בוכה לעיתים קרובות מאוד ולמשך הרבה זמן לדוגמה שעה- שעתיים ודבר לא מצליח להרגיע אותו ולרוב הן בכלל לא מבינות מה קרה והוא לא מספר להן.
כשאני שואלת אותו אחר הצהריים למה הוא בכה הוא מספר לי את הסיבה ולרוב זה בגלל ילד שפגע בו או שלא שמו לב אליו במהלך פעילות.
אני לא רואה אף אחת מההתנהגויות האלו בבית מול האחים/בני דודים שלו וגם לא כאשר אנחנו מזמינים חברים אלינו.
אציין שבעקבות כך התחלנו טיפול רגשי אך זה עוד מוקדם כדי לראות תוצאות.
עברנו דירה בתחילת השנה כך שהוא נכנס למסגרת חדשה בה כל הילדים כבר הכירו והוא לא הכיר אף אחד אך היו לא קשיים מבחינה חברתית גם במסגרות קודמות בהן הכיר את הילדים בדירה הקודמת שלנו.
הגננת המליצה לי על אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי לאחר שהיה מקרה שבו בכה במשך 3 שעות בגלל שנעלב מילד.
אשמח לדעת האם אבחון כזה נצרך לדעתך?
במה הוא יכול לעזור?
האם הטיפול הרגשי לא מספיק?
אני בתחושה שהגננות לא מגיעות מולו בגישה מכילה ויצירתית כדי להכיל את הרגישות שלו.
אשמח לתשובתכם.
תודה!!
תשובה: ילד שבוכה המון בגן וקשה לו חברתית - (מיכל דביר קורן)
מאירה שלום,
ראשית טוב מאוד שפניתם לטיפול רגשי עבורו: גם אם את לא רואה את ההתנהגויות שמתוארות בגן בסיטואציות אחרות, סביר שהוא לא ממציא את זה, ואכן חווה מצוקה משמעותית בהקשר החברתי מחוץ לבית.
לגבי השאלה האם לפנות לאבחון, אני חושבת שכדאי להתייעץ על זה עם המטפל/ת שלו. בהנחה שמדובר באשת מקצוע מהימנה, עם השכלה רלוונטית וניסיון משמעותי בטיפול בילדים צעירים, היא אמורה לדעת להעריך בתוך פרק זמן של מספר שבועות האם המטרות שהיא זיהתה בראשית הקשר איתו נמצאות בתהליך שינוי והתפתחות, או שמא כדאי להעמיק את ההבנה אודות מקור הקושי באמצעים נוספים.למרות שיתכן שצריך יהיה גם לפנות לפסיכיאטר בהמשך, קל יותר לרוב לפנות תחילה להערכה פסיכולוגית, על ידי פסיכולוגית מומחית לטיפול ולאבחון בגיל הרך.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
