על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

ילד שבוכה הביתה

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  ילד שבוכה הביתה  -  (אורנה)


בן שנתיים, בתחילת השנה נכנס לגן חדש. תהליך ההסתגלות היה קשה עבורו. במהלך היום בגן היה בוכה המון ואומר ״הביתה״. כמובן שאם לא היו מצליחים להרגיע אותו היו מתקשרים אלי. היום כבר הצליח להסתגל לגן והוא כבר משחק, אוכל ונעזר בצוות. בכל אופן, מאז הוא התחיל לבכות ולהגיד ״הביתה״ גם בבית. למשל אם הוא מקבל מכה או שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה או כשהוא רעב/עייף הוא בוכה ואומר ״הביתה״. אני תוהה מה זה אומר ברמה הרגשית? למה הבחירה היא להגיד הביתה? חשוב לציין שזה ילד שמאוד קשור אלי ולאבא שלו. זה לא שאני מגיבה בצורה שונה לבכי כשהוא לא אומר הביתה וכשהוא כן אומר, זאת אומרת שאין הבדל בתוצאה.

תשובה:  ילד שבוכה הביתה - (מיכל דביר קורן)


אורנה שלום,
כשפעוט צעיר בוכה "הבייתה" הוא מספר לנו על המקום הבטוח שלו - הבית, ועל הקושי שיש לו בהתמודדות במקום הזר, שהוא אינו הבית.כשהוא מבקש 'הבייתה' הוא מעורר במבוגרים שסביבו רצון להקל עליו ולעזור לו, מעורר בהם חמלה ומכוון את הסביבה להתגייס לעזור לו. וזה כמובן מצוין - הוא יודע לגייס עזרה, הוא סומך על אחרים שיבואו לעזור, הוא מסביר מה נעים לו ומתי קשה. יתכן שתקופת ההסתגלות למסגרת הגנית, תקופה שהיא מאתגרת מאוד לכל פעוט, וכעת קשה עוד יותר בגלל המתח הרבה בו נתונים המבוגרים, מייצגת בדיוק את המאמץ שהוא עושה כדי להתרגל ועושה את ההכללה גם כשהוא אכן בבית. אני מציעה להתייחס לזה כאל קריאת "הצילו" לכל דבר, לנחם לחבק ולהרגיע, וכמובן לעזור לו להרחיב את אמצעי הנחמה והוויסות שלו - עם עוד מילים, חפצים ועיסוקים שיכולים לעזור ולהרגיע.
בהצלחה
מיכל
 X