שאלה: ילד שאינו מדבר שהוא לא עם ההורים - (יעל)
שלום, הבן שלנו בן 2.1. בבית הוא מדבר המון. כל היום מקשקש. הוא יודע כבר מושגים כמו אחורה וקדימה, גבוה ונמוך, רחוק וקרוב וכו', הוא יודע סיפורים בע"פ והמון שירים, שמות של חיות, ילדים מהגן וכו'. הבעיה היא שהוא לא מדבר בכלל בגן. לא משנה כמה מנסים לדובב אותו, יושבים איתו אחד על אחד. הוא לא מדבר עם הגננת, הסייעים ואף לא עם הילדים. אם הוא רוצה שיחליפו לו חיתול הוא לא מבקש, אם מדלגים עליו שמחלקים משהו הוא לא עומד על שלו. דברים שבבית הוא עושה כל הזמן. בבית הוא יודע להגיד על משהו שהוא שלו ולהתעקש עליו, הוא יודע לבקש אוכל ומים וכו' ובגן כלום. שפונים אליו, הוא מתעלם לגמרי. אם מישהו לוקח לו משהו הוא פשוט בוכה. הוא כאילו שני ילדים שונים לחלוטין ב 180 מעלות. הגננת ואני אובדות עצה ונשמח לעצתך.
תשובה: ילד שאינו מדבר שהוא לא עם ההורים - (מיכל דביר קורן)
יעל שלום,
ישנם פעוטות שמתמודדים עם קושי לדבר מחוץ לבית, וזה עשוי לעורר דאגה מאחר ואחרי שהדפוס מתקבע קשה מאוד להתחיל לדבר כדי לשנות אותו: הפחד הופך להיות מעצם השינוי של ההרגל גם כאשר כבר כן רוצים. לא התייחסת בתיאור שלך לאופן בו הוא מתקשר עם אחרים: בני משפחה, מכרים, שכנים וכדומה, אז קשה להעריך עד כמה העיניין מתייחס רק אל זמני השהות בגן או בכלל להתנהלות שלו עם אנשים שאינם ההורים. בכל מקרה נשמע לי שבמידה ואתם מודאגים כדאי לפנות להתייעצות מקצועית של פסיכולוגית התפתחותית או קלינית שמומחית בגיל הרך. במידה ונראה שכן יש קושי ממשי, מוטב שלא להמתין ולפנות לעזרה. באופן ציבורי נעיתן לפנות אל היחידה הייעודית לטיפול במצבים הללו שפועלת בביח שניידר - יחידה לטיפול באילמות סלקטיבית, שם נעשית עבודה מצויינת בשיתוף גן הילדים.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
