שאלה: חרדת נטישה אצל בן 1.4 - (ענת)
עוברת לאחרונה תקופה לא קלה עם בן ה1.4, אשמח להכוונה.
הוא נמצא איתי עד היום בבית, בספטמבר מתחיל גן מאחר ואני צפויה ללדת עוד שלושה חודשים. הזמן שלו איתי בבית היה די אינטנסיבי. אין לנו כמעט עזרה ובעצם עזבתי אותו מאוד מעט, כמעט תמיד נשאר עם בעלי. אולי בגלל זה הוא לא ממש פיתח לפני גיל שנה חרדת נטישה ״קלאסית״ עם בכי חזק כשאני יוצאת מהחדר, ותמיד היה מאוד עצמאי - מתחבר בקלות לזרים (גם אם חשש מהם במקרים מסוימים), משחק עצמאית בגינה, מאוד אוהב חברת ילדים אחרים. ראיתי בזה תמיד סימן לביטחון ושלווה.
בגיל שנה גמלתי אותו מהנקה בגלל ההריון ואז התחיל להראות סימנים של חרדת נטישה יותר ברורים, בעיקר נצמד אלי כל היום במשך שבועיים-שלושה. נתתי לו כמה יחס שהיה צריך וזה מאוד השתפר.
בשבועות האחרונים שוב יש גל של חרדת נטישה. אני דואגת כי קראתי שאם חרדת נטישה לא יורדת בהדרגה זה סימן להתקשרות לא טובה בין ההורה לילד, ובתור אחת שלפחות ניסתה כמה שיכלה לגדל את הילד שלה תוך מענה תמידי לצרכים זה קצת מבאס אותי ??.
אולי זה קשור לכך שהתחלתי להשאיר אותו לפני חודשיים עם בייביסיטר מדי פעם, אבל לא נראה לי כי עשינו את זה מאוד בהדרגה והוא ממש התחבר אליה ושמח כשהיא באה.
למעשה אין לכך סיבה נראית לעין, מלבד אולי נסיעה קצרה לחו״ל אליה נסענו שלושתנו. הוא היה בכל רגע נתון איתנו, אבל אולי השינוי הקיצוני, כנראה, בשבילו, עירער את בטחונו. לצערי זה מחמיר והוא ממש דורש בימים האחרונים ידיים בלי סוף, גם מבעלי ובעיקר ממני, והתחיל גם לפחד מדברים שלא הפחידו אותו פעם. תמיד היה רץ ונצמד אלי כשמשהו הפחיד אותו בחוץ, אבל בעוד בעבר היה מדובר במקרים בודדים, עכשיו הוא פתאום נבהל הרבה בבית, למשל כשהשכנים מזיזים רהיטים או מדפיקה בדלת, ומסרב לעזוב אותי זמן רב אחרי זה. בין לבין הוא עדיין אותו פעוט שמח וחברותי שנהנה מכל הפעלה ועושה חיים בג׳ימבורי, אבל אם אין לו המון גירויים וריגושים הוא חוזר לבקש ידיים מכל מי שמכיר. הכי מוזר שהתחיל להגיד לנו ביי בשמחה כאשר אחד מאיתנו הולך, אבל לא עוזב אותנו כשאנחנו נמצאים (שזה רוב היום). כמובן שגם בוכה הרבה יותר, נרדם יותר לאט, מתעצבן במקלחת וכו׳.
חשבתי שהוא קטן מדי כדי להרגיש את ההריון ולקלוט שהוא עומד להכנס לגן, אבל אולי אני טועה... חשבתי גם שאולי הוא מושפע מכך שאני מנסה לאפשר לו יותר עצמאות - למשל להרדם לבד. לא נותנת לו לבכות ותמיד באה כשקורא לי אבל עדיין, אולי זה עירער את בטחונו? אני גם מנסה לעזור לו להכיל תיסכולים וכאשר בוכה כי רוצה משהו שלא יכול לקבל אני מנסה לקבל את הבכי שלו ולהכיל אותו, אבל כבר לא מתרגשת מכל בכי כמו שהיה לפני גיל שנה. עכשיו כשהוא נראה לי כ״כ רגיש אני תוהה אם פועלת נכון...
תשובה: חרדת נטישה אצל בן 1.4 - (0)
ענת שלום,
העובדה שחרדת הנטישה של בנך לא נראית לך לפי ההגדרות לא אומרת דבר על איכות ההתקשרות ביניכם: מדובר במושגים מורכבים והם לא נמדדים באופן הזה. מה שבעיקר חשוב זה שאכן גידלת אותו עם היענות מלאה לצרכיו ואני בטוחה שהוא גדל להיות ילד שסומך על ההיענות שלכם. יחד עם זאת, בהחלט יתכן שהוא חש בהיריון ובשינוי שצפוי לכם, למרות שבוודאי לא יכול להבין מה העתיד הקרוב צופן. תגובותיו לשינוי המיוחל טבעיות לגמריי,, וכך גם אלה שלך: המעבר בין אימהות לילד אחד לבין אימהות לשניים הינו תהליך נפשי מורכב, בעיקר מאחר והיית מושקעת כל כך בגידול של הבכור. אני מציעה להסתמך על התחושות הטבעיות שלך ולקבל את זה שהתקופה הקרובה עומדת להיות רצופה בשינויים עבור כולכם, אבל מדובר בשינויים שהם חלק מהחיים ומההתפתחות התקינה שלו, ובעיקר מההפיכה שלכם למשפחה. יתכן וברגישות שלו זה יהיה מורכב יותר מכפי שחשבת, אבל אלה תחושות לגיטימיות בהחלט.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
