שאלה: התנהגות קיצונית - (דרור)
שלום
אני אב חד הורי לילד בן שנתיים
מגיל שנה הילד ישן איתי פעמיים בשבוע.
כשאנחנו ביחד אנחנו מבלים ויש לנו קשר מאוד טוב
לאחרונה כל פעם שאנחנו נפגשים באירועים בגן עם אמא שלו (יום הולדת/מסיבת חג) הוא מתעלם ממני בצורה קיצונית כל פעם שאני מתקרב אליו הוא בוכה והולך לאמא שלו
הוא בוכה ברמה קשה כאילו עשיתי לו משהו
אני לא מצליח להבין מאיפה זה בא, מאז שהוא נולד הוא יודע שיש לו שתי בתים הוא נולד למציאות הזאת אך כל פעם שיש אינטראקציה עם אמא שלו הוא לא מתייחס אלי בכלל שלא נדבר על בכי וצרחות ובורח ממני.
ויום לאחרת שאני בא לקחת אותו מהגן הוא מתנהג אלי כרגיל
אשמח לדעת איך לפעול ולהתנהג בהתאם.
תשובה: התנהגות קיצונית - (0)
דרור שלום,
הסדרים שנקבעים בהסכמים של הורות משותפת וברורים מאוד למבוגרים, לא תמיד ברורים עבור פעוטות צעירים. הקשר המצוין שכל אחד מכם ייסד עם בנך יאפשר לו בעתיד להבין את המורכבות יותר לעומק, אבל יתכן שכיום, בגילו הצעיר, זה עדיין מצב מבלבל. הוא לא 'רגיל' למציאות שבה שניכם, אתה וגם אימו, יכולים "להתקיים" במקום אחד, מבחינתו בכל פעם שהורה אחד נוכח זה כנראה בגלל שהשני לא "קיים" והמצבים הספורדיים האלה כנראה מבלבלים. בנוסף, המצבים שתיארת הינם רוויי-התרגשות ממילא, למשל סביב מסיבה או חגיגה וכנראה שגם כן מוסיפים למתח. בהנחה שהיחסים של שניכם עמוקים וטובים איתו, ושאתם משתפים פעולה בצורה טובה כדי לדאוג לרווחתו, אני בטוחה שככול שיגדל יצליח לגשר על הפער הזה במורכבות וליהנות מנוכחות שניכם גם יחד. אני מציעה בינתיים לנסות להכין אותו כל שביכולתכם, ולהסביר במילים את המתרחש ואת הצפוי לבוא - מחר ניפגש במסיבת חנוכה בגן, גם אני וגם אימא נהיה שם יחד, ואולי זה יהיה קצת מבלבל בהתחלה, אבל לשנינו חשוב לחגוג איתך את החג.
בהצלחה,
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
