שאלה: הכוונה/ייעוץ - (תבל )
שלום
בני כבר כמעט בן 13 .שנים רבות כאמא אני צופה אצלו קשיים רבים.
הכל התחיל כבר בגיל הגן שהיה מתקשה מאוד ללכת, בוכה המון והיה מרגיש לי כמי שחווה מצוקה גדולה.
כך לאורך כל שנות היסודי. חוסר רצון, חוסר מוטיבציה, נוקשות מחשבתית, לא הביע מעולם התעניינות במשחק קופסא או יצירה. לא התעניין גם בלמידה ונראה שמשתעמם בקלות יתרה מכל דבר. בנוסף, קושי חברתי..כמעט ואינו נפגש עם חברים (אם כי הוא מבחינתו היה רוצה אך לא זוכה להתעניינות). התקשורת קצת "תקועה" מהבחינה שאם דורש משהו יעמוד על כך ללא גמישות. כל ניסיון לשלב בחוג או במפגש כדי לפתוח אותו קצת נענה בשלילה ובהתנגדות כך שאני כאמא קצת נכנעתי והנחתי לזמן לעשות את שלו מתוך מחשבה שבכוח לא ניתן לעשות כלום ויש צורך בשיתוף פעולה. כיום, מבינה שחטאתי קצת כי הזמן לא פעל לטובתו וכך הוא פתח פערים משמעותיים (אם כי ישנו שיפור כללי בהתנהגות) . מילד בעל התפרצויות , הרבה בכי ותסכול הוא מכיל הרבה יותר, "זורם" יותר כאשר ישנן פעילויות אך שוב זה הרבה פחות ממה שמצופה מבני גילו ובכלל מילדים. הוא מאוד סגור, מופנם, אינו פונה לאף אחד כמעט מלבד אם מדובר בשיח אחד על אחד ורק עם מי שמוכר עבורו. בסה"כ אני רואה אצלו "צמצום" בכל תחום למעשה.
אני שוקלת לבצע אבחון אם כי איני בטוחה שאני מבינה את היתרונות שכן לא ניתן לגייס אותו בקלות כך שתוצאות האבחון יכולות להיות לא מהימנות וכן האפשרות לעשות משהו עם תוצאותיו עומדים אצלי בסימני שאלה ולכן אשמח לכל הארה והכוונה.ראשית, מהיכן להתחיל ? למי לפנות? שנית, האם אכן יהיה לכך משמעות מבחינת הרווחה שלו/קידום שלו ....
כל טיפ קטן ככל שיהיה יעזור לי מאוד.
תודה רבה.
תשובה: הכוונה/ייעוץ - (מיכל דביר קורן)
תבל שלום רב,
את צודקת, בהחלט כדאי לערוך אבחון מקיף מאחר ומדובר בנער שמתמודד כבר הרבה זמן עם קשיים מסוגים שונים, שקשורים גם להתנהלותו הרגשית-חברתית וגם להיבטים לימודיים. מציעה לשם כך לפנות לאבחון של פסיכולוג/ית קליני/ת שמיומנת באבחון בני נוער ולא להסתפק בהערכה של מאבחנ/ת דידקטית. אפשר גם להתייעץ לשם כך עם השירות הפסיכולוגית החינוכי ברשות המקומית שלכם, בחלק מהתחנות יש שירותי אבחון מקיפים, אבל גם אז לוודא שההתמקדות לא תהיה רק בתפקוד הלימודי שלו ויילקחו בחשבון הבטים נפשיים.
בהצלחה, מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
