שאלה: דיבור בגוף שלישי - (מרים)
שלום, בני בן ה 3.5 בעל שפה מאד עשירה ומדבר שותף. לפני יומיים העברנו את הבן הקטן בן ה 1.2 לחדר עם הגדול. יום למחרת בצורה שנראית מאד ספונטנית הבן הגדול התחיל לדבר על עצמו בגוף שלישי. הוא לא מדבר על עצמו רק בגוף שלישי, אבל זה די בולט. האם זה קשור לכניסה של אחיו לחדר? האם זה סימן למצוקה כלשהי? חשוב לציין שכששאלנו אותו לפני המעבר אם הוא רוצה שאחיו יהיה איתו בחדר הוא מאד שמח וביקש שנעביר אותו כבר באותו היום. מה אנחנו צריכים לעשות? האם יש לזה חשיבות? אודה לכם על עזרתכם
תשובה: דיבור בגוף שלישי - (0)
מרים שלום
ברצוני תחילה לחזק אתכם על תשומת הלב ועל המחשבה שיתכן ויש קשר בין שני הדברים. למרות שאין לי בכלל תשובה על כך, הדיבור בגוף שלישי שונה אם אנשים/ילדים מכנים עצמם 'הוא' בהשוואה לשם הפרטי, שזה יותר מקובל לשימוש עם ילדים קטנים, קצת כמו שאנחנו אומרים להם לפעמים 'אימא תעשה/תקח/תביא' וכדומה.
המלצתי היא לעקוב אחרי התופעה החדשה הזו, וגם להסב את תשומת ליבו לעיניין, מבלי לציע מייד את הפרשנות (המתנצלת או המאשימה) שזה בגלל אחיו הקטן,: גם אם זה אולי קשור, אין לו כל דרך להבין את זה בגילו.
בהצלחה
מיכל